שאלה
שלום לכבוד הרב!
יש לי חברה בכיתה שיש לה את מידת הנרגנות, אם מישהו עושה לה משהו אפילו קטן ואפילו שלא הייתה לו כוונה רעה, היא חושבת שעשו את זה נגדה והיא מתחילה לכעוס על אותו אדם. יש פעמים שבאמת אותו אדם עשה מעשה לא בסדראבל עדיין זה לא טוב לכעוס עליו ולשמור טינה. הבעיה היא גם שהרבה פעמים מדובר בדברים קטנים, או דברים שבאמת עשו אותם בלי שום כוונה רעה.
כל זה גורם לה להרבה חטאים נוספים- לשון הרע, חשד בכשרים, שנאה, כעס, לא לדון לכף זכות ובטח עוד. קראתי בספר חפץ חיים שכדי להינצל מהמידה הזו אז יש להתבונן בתוצאות הרעות הרבות שהיא גורמת (בערך משהו כזה היה כתוב). ובאמת החלטתי לדבר איתה על זה ולהגיד לה אבל לפי שאני מבינה זה לא כל כך עזר. יכול להיות שבגלל שבאותו זמן היא הייתה עסוקה או לחוצה בזמן. השאלה שלי היא האם מוטלת עלי חובה להוכיח אותה? אם לא, האם לפחות כדאי ורצוי להוכיח? אם כן (חובה או רצוי)- אז מה אני יכולה להגיד לה כדי שהיא תשתנה?
(לפי מה שאני מבינה זה אפילו ביחס שלה להורים שלה. היא מספרת לי לפעמים על דברים רעים שההורים שלה עושים לה והיא אומרת שהיא שונאת אותם. אחרי שהכרתי את האופי שלה, אז הבנתי שזה לא בדיוק נכון מה שהיא אומרת (למרות שמראש היה אסור לי להאמין) וגם לפי מה שראיתי את ההורים שלה, הם דוקא נראים אנשים נחמדים וטובים.)
תודה רבה.
תשובה
בסד
שלום רב.
חנוך זה דבר לא קל..וגם ישנה מצוות תוכחה,ומצוות אהבת רעים.
כי אנחנו עם אחד וגוף אחד ונשמה אחת..
וערבים אחד כלפי חברו..
לדעתי ..התיעצי עם היועצת או המורה בבית הספר כיצד היא הדרך הנכונה ביותר להגיע ללב הנערה ..ולהעלותה משם למקום יותר בטוח ונכון.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם