שאלה
למדתי במ"ב שאין לומר שלום לחברו לפני תפילה כי א"א לקרוא שמו ית' על אדם לפני שמקדים לפנות לקב"ה.
בזמן האחרון אני פוגש אדם זקן כל יום בדרך לתפילה, כל בוקר הוא אומר לי בוקר טוב ואני מחזיר לו בשפה רפה כפי שהבנתי שצריך לנהוג.
אתמול הוא התעצבן כבר שאני לא עונה לו ואמר לי שאני עובר על דין ונקרא "גזלן" ככל מי שלא מחזיר שלום לחברו...
האם בוקר טוב זה בכלל אמירת שלום? האם אני לא נוהג נכון כשאינני מחזיר שלום/ בוקר טוב לאותו זקן?
מה הדין?
נאמר שם במ"ב שלומר "צפרא דמרי טב" זה בסדר- האם זה בלשון ארמית בלבד או הכוונה כפשוטו גם בעברית?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
במציאות המתוארת בשאלה אתה יכול לומר לו "בוקר טוב" ותגיד את זה בחיוך רחב ובמאור פנים! ואולי תנוד בראשך קלות ותלחץ את ידו בחמימות ואולי תתן לו חיבוק אוהב וחם ותברך אותו ליום טוב.ותמשיך בדרכך לתפילה. ואתה מקיים מצווה חשובה בכך.
(מה שנאמר בפוסקים שיש לומר צפרא דמרי טב או צפרא טבא למר וכדומה זה בכדי להזכיר לך לא לשקוע בשיחת רעים כי הדבר הראשון שיהודי צריך לעשות זה לפגוש את הקב"ה וזה לא ראוי להקלע לסיטואציה של מפגש ריעים לפני התפילה)
בברכה,
עוזיאל