שאלה
שלום רב,
אני חוקר את האמונה אינטנסיבית, זה זמן רב.
לצערי לא הגעתי למסקנות סופיות לגבי השאלות הבאות. אשמח לעזרה:
1. כאשר אדם לומד ספרי אמונה, הוא עושה זאת כי הוא *מעוניין* להאמין. השאלה היא : האם זה לא סוג של גישה סובייקטיבית לנושא?
2. האם מצפים שנאמין בלי הוכחה לקיום אלוקים? מה עם מי שלא נולד עם אמונה תמימה?
לא חסרות אפשרויות להסביר מדוע המסורת שהגיעה אלינו כלל לא נכונה(/כלל לא הגיעה מה'/כלל לא נשמרה/וכו').
אני רוצה להאמין בה' אך פשוט לא יכול. איך אפשר לטעון שה' יצפה שאאמין בו למרות שאין הוכחה לקיומו?
בתודה,
א.
תשובה
1. ודאי שכןו. אך האם אתה מכיר נושא בעולם שאדם חוקר או לומד שאין הסוביקט מעורב? זה חלק מההתמודדות בחיים, לא קל להיות אוביקטיבי אם בכלל.
2.הוכחה מוחצת לעולם לא תהיה כי אז נשללת הבחירה. אין ספק שהקב"ה יתחשבן אחרת עם כאלו שנולדו עם אמוןנה תמימה ועם כאלו שלא. מצד שני כבר כתבתי לפחות בשתי תשובות שיש שתי 'הוכחות' שלענ"ד הם די מספיקו לאדם הגון כדי להכיר בכך שיש בורא לעולם.