שאלה
בע"ה
שלום כבוד הרב!
קודם כל רציתי להגיד המון המון יישר כח..לפעמים פשוט עולות לי דמעות מהתשובות שאתה כותב לאנשים...המילים שלך ממש מחיות נפשות!!
רציתי לדעת...
כל הזמן אני מנסה לדון לכף זכות. באמת באמת, והרבה פעמים ברוך ה' הולך לי.
אבל השאלה שלי - מהם הגבולות?
*אם לפעמים ברור לי שאותו אדם עשה את זה בכוונה תחילה או שהאופי שלו הוא כזה? האם גם אז אני צריכה לדון אותו לכף זכות? הרי זה נורא קשה ולפעמים גם קצת....מגוחך....
*האם זה חינוכי? כלומר, למשל יש לי חניף שעושה דברים מסוימים, האם אני רציכה כל הזמן לדון אותו לכף זכות? אם אני לא אכיר במגרעות שלו איך אני אחנך אותו להפסיק?
*אם למשל יהודי כלשהו עושה מעשים שנחשבים ממש כבגידה בעם, בארץ בתורה או במדינה ועוזר לאויבים שלנו? איפה עובר הגבול בין אחד שצאריך לדון אותו לכף זכות לבין אחד שכבר עבר את הגבול וצריך להוקיע אותו?
בקיצור, מהי בדיוק החובה לדון לכף זכות? איך היא מתבטאת? באיזה צורה? ומהם הגבולות שלה?
הרי ברור שאסור להיות תמימים ולעשות את עצמנו עוורים...אז איך בדיוק עושים את האיזון הנכון?
סליחה על השאלות הרבות ותודה רבה...
אני
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
לדון לכף זכות זהו עיניין חינוכי ממדרגה ראשונה.
ואשרייך שאת משתמשת במכשיר חינוכי זה.
יש גבולות ברורים בנושא הזה למשל לא דנים לכף זכות אדם רשע. או אוייב או מי שמועד לרשעות וכדומה.
והתורה צוותה "בצדק תשפוט עמיתך" כלומר יש להפעיל שיקול דעת כי כדי לישפוט צריך המון שיקול דעת ולימוד זכות משתנה מאדם לאדם כי לאדם שמוחזק כישר יש לדונו בזכות ויהי מה ואדם בינוני יש לדונו לזכות ולא בכל מחיר ואדם רשע אפשר לדונו לכף חובה וגם בזה צריך לישקול היטב בהגיון.
כדאי לך לעיין ב"חפץ חיים" חלק א' כלל ג, .ומי שדן לכף זכות דנים אותו בשמיים לכף זכות.
ואם את מתכוונת בשאלתך ליחס לאנשי שמאל המעודדים את הפלסטינאים עייני בתשובתי ב:
נצרים או נטף תחילה
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=36534
בברכה,
עוזיאל
.