לבישת חולצת קריעה

שלום וברכה!

הקריעה על ערי יהודה בחורבנן נזכרה בשולחן ערוך יורה דעה סימן ש"מ סעיף לח: "הרואה ערי יהודה בחורבנן או ירושלים או המקדש חייב לקרוע". ולכן רוב הרבנים שהיו בגוש קטיף בזמן הגירוש פסקו שצריך לקרוע.
אמנם רוב העולם לא נוהג לקרוע על ירושלים ומקום המקדש, וזאת בעקבות דברי רבינו הרצי"ה שהגדרת חורבן לעניין קריעה היא שאלת הרבונות, וברוך ה´ זכינו לריבונות בירושלים ובהר הבית( וזו הסיבה של אלו שפסקו לא לקרוע בזמן הפינוי, שהרי עדיין הצבא היה ריבון אז) אם כי רבים מהעולים להר הבית קורעים. עוד נציין שבחול המועד לא נוהגת קריעה זו לכל הדעות.

בסעיף לט שם נאמר:
"כל אלו הקרעים אין מתאחין לעולם", כלומר- אסור לתפור את מקום הקריעה. (סעיף זה מוסב על קריעות על שמועות רעות כגון חורבן וכד´)

ומכך נלמד, שנהגו ללכת בבגדים קרועים. (שכן אם היה איסור ללבוש בגדים קרועים, לא היתה כל משמעות לאיסור לאחות את הבגדים) אמנם זה נבע מכך שבגדים היו יותר יקרים בזמנם ובימינו אין מקובל ללכת בבגדים קרועים אחר השבעה על אביו ואמו, אך נראה שאין בזה איסור למעונינים.

אמנם- ברצוני להוסיף כנקודה למחשבה-
ביורה דעה סימן שמז סעיף א´ כתוב כך:
" מי שמת לו מת לפני שלושים יום הסמוכים לרגל- לא יספדנו משיכנסו שלושים יום הסמוכים לרגל" (ומופיע גם באורח חיים תקמ"ז סעיף ג´)
והמשנה ברורה באורח חיים הוסיף: "שאין המת משתכח מן הלב עד אחר שלושים יום, ואי יספידו פחות משלושים יום קודם הרגל יבוא על ידי זה לבכות ולהצטער ברגל"- והרי אסור להצטער ברגל, שדוחה ומבטל אפילו אבלות על הקרובים.
לכן, אף על פי שודאי אין הנידון דומה לראיה, בכל זאת ראיתי להוסיף זאת כנקודה למחשבה.

נשוב לכל יישוב במהרה בימינו!
חג שמח!
ישראל (המשיב אינו רב)