שאלה
בן זוגי יוצא למילואים פעם פעמיים בשנה. הוא אוהב את המילואים, את תחושת האקשן וגם את החופש מהעבודה וכולי.
אני מאוד משתדלת לפרגן לו, אבל הוא ממש נשאר שבתות ולא יוצא לאפטרים למרות שאם רק היה מבקש היו נותנים לו. כל הזמן הוא אומר דברים כמו שהוא לא יכול, והוא חייב להיות, והנסיעה ארוכה וכל מיני סיפורים שאני יודעת שהאמת היא שהוא פשוט רוצה להיות שם.
אבל זה קצת מעליב אותי שהוא מעדיף להיות במילואים במקום להיות איתי ומוכן להיות חודש שלם בלי לפגוש אותי (אלא אם אני באה אליו).
אבא שלי אומר לי להניח לו וש"תודה לאל שיש גם אנשים כאלה שמתלהבים לעשות מילואים" וגם "אל תדאגי הוא יתבגר".
אנחנו לא נשואים ואין לנו ילדים.
האם להניח לו?
תשובה
שלום וברכה
מובן מאליו כי השאלה האם להניח לו אם לאוו היא הכרעה זוגית שלכם.
אף אחד אינו יכול להתערב בהכרעה זו.
מה שניתן לומר הוא שהדבר מאוד תלוי בהקשר הכללי של הזוגיות ביניכם.
אם התנהגות זו חוצצת ביניכם והיא חלק מהתייחסות כללית של דחיקתך למקום נמוך בעולם הקשרים החברתיים שלו וברצונות שלו – זה לא נראה דבר בריא שניתן לבנות עליו*
אם הדבר הוא חלק קטן מתוך הקשר ביניכם, ומתרחש ביניכם משהו טוב ואמיתי המוביל לבניין משפחה והתחייבות של קבע – זה סיפור אחר.
זו השאלה אפוא שאת צריכה לשאול את עצמך – היכן מצוי היחס למילואים כחלק ממערכת הקשרים ביניכם. יכול להיות שתגלי שהמילואים הם הסימפטום ולא הסיפור הכולל, ואז זו בעיה של ממש. בכלל, חיים ללא נישואין הם ללא מחויבות, ואת צריכה להיזהר מכך.
כל טוב