שאלה
כבוד הרב שלום רב,
שמתי לב שלפעמים מתואר הקב"ה כמי שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, ולפעמים מתואר כבעל גוף ("וַהֲסִרֹתִי אֶת-כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת-אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ").
אשמח להסבר לקיום שתי הגישות וכיצד אינן סותרות זו את זו.
תודה מראש.
תשובה
לשואל שלום רב.
יש לנו כלל - "דיברה תורה כלשון בני אדם". כלומר התורה היא אמנם אלוקית, אבל היא נכתבה בשביל שבני אדם יקראו בה. לכן היא כתובה בסגנון אנושי ובעולם דימויים שנוכל להבין ולהתחבר, ולא בלשון פילוסופית מנותקת. לכן יש בתורה דימווים רבים, שכביכול מתארים את הבורא באופן גשמי. אבל אלו דימויים בלבד.
הדימויים באו לציין שיש כאן משהו מיוחד, שאם בני אדם היו מבצעים אותו הם היו מבצעים זאת באופן הגשמי המתואר. אבל ברור שאצל הקב"ה, זה לא באמת גשמי.
כך למשל, כשרצתה התורה לתאר את עוצמת הנס ביציאת מצרים, היא השתמשה בביטוי "ביד חזקה". לא שבאמת יש לו יד.
גדולי ישראל אכן עסקו בהסברת המשמעות הרוחנית של כל ביטוי ותיאור גשמי.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם