שאלה
שלום רב כבוד הרב, יש לי חבר מזה שנתיים וארבעה חודשים התחזקנו יחד הוא הספיק להיות במכון מאיר ואני הולכת למדרשה,כיום הוא בצבא ואני אחרי שנת שירות לאומי. אני מרגישה שאין לי שום קשר למשפחה שלו אני לא מרגישה אליהם חיבה כי הם לא מפגינים אלי חיבה כזו או אחרת ...השיחות שלנו זה רק מה שלומך, מה את עושה שנה הבאה. זהו. וכואב לי הייתי רוצה שחמתי תהיה כמו אמא שלי כי הקשר הזה הוא למטרת חתונה. הם אנשים קרים יחסית למשפחה שלי שכשהחבר שלי מגיע אלי ההורים שלי מדברים איתו מציעים לו לאכול (גם לי מציעים) בקיצור האווירה הרבה יותר פתוחה וחמה לכל אדם ואצלם זה רק לאנשים מבחוץ (שופוני מה שנקרא)...ואני לא יודעת אם לסיים את הקשר שלנו בגלל המשפחה שלו..?? כי זה לא נכון המשפט של " את לא מתחתנת עם המשפחה" כי זה כן נכון אני כן מתחתנת עם המשפחה אניא היה איתם בחגים ומועדים ושבתות נ.ב ההורים שלו והמשפחה שלו לא דתיים בכלל אצלי כל הבית חזר בתשובה . אני ממש לא מרגישה בנוח אצלו אני כל הזמן רוצה ללכת משם. אף על פי שאני לא הולכת לשם הרבה ולרוב הוא אצלי.
תשובה
את מספרת על התלבטות לא קלה: מצד אחד- נוח לך ונעים לך עם החבר שלך, אך מצד שני- את מרגישה קרירות אלייך מצד משפחתו. ואם מישהו יגיד לך "את לא מתחתנת עם המשפחה" את עונה לו: "לא נכון! כן מתחתנים עם המשפחה: ביקורים בחגים, בשבתות, בארועים משפחתיים ועוד".
עלייך לחשוב היטב מה את רוצה, מה ה"רווח" ומה ה"הפסד" בנישואין לחבר הזה, ומה ה"רווח" ומה ה"הפסד" בפרידה ממנו, ואז- לקבל החלטה...
כן, אני יודע שקשה לקבל החלטה, אבל את יודעת הכי טוב מה הכי טוב בשבילך...
בהצלחה!!!