לאן פניה של הציונות הדתית?

בס"ד

הבעיה שאתה מציג היא נכונה. אבל ברוך ה' יש כעת התעוררות בציבור הציוני גם לענין הזה.

בשנים של קום המדינה היתה התנועה הציונית התנועה שעשתה הכי הרבה בקירוב. כל החינוך הממ"ד שבוגריו ממלאים את רוב הישיבות הוא בהקמה מן היסוד של תנועת המזרחי והמפד"ל.

עם השנים כשהתבסס החינוך הזה. השקענו הרבה כוחות בישוב הארץ שהיה מצוה שלא יכולה להעשות על ידי אחרים.

בנתיים חל מהפך בציבור החרדי והוא החל לעסוק בקירוב. אני זוכר איך בצעירותי לא היה קיים מושג של "קירוב" בציבור החרדי. פשוט לא היה קיים חוץ מ"יד לאחים" וגם עליהם היו צוחקים. ברוך ה' שההציבור החרדי הלך בענין זה אחרי הציבור הציוני והחל לקרב. והשאיר אותנו בתחום הזה קצת מאחור.

למה קצת?
כי עדיין עושים הרבה מאוד בחינוך החמ"ד להשיב ליהדות - אם כי לצערי לא כל כך מספיק. ולא כל כך כך חזק. אבל אם היית רואה שהחיוך הזה עבר מהפך בהפרדה בין המינים - היית מבין שגם זם האדמה רועשת וגועשת.

בקיצור: [אם באת לומר שהציבור לא עושה - אני לא כאן.
אם באת לעורר את הציבור הציוני - אני איתך!.]

ובענין זה קראת ודאי את המאמר של הרב אבינר שליט"א שעורר על זה ואת הפעילות של הרב מרדכי אלון שגם הוא מעור ועושה ומשפיע בכל כוחו על כך.

*****

וביחס לשאלתך על העולם החרדי. ראה כי יש שם דברים רבים שצריך לאמץ לתוך המחנה הציוני. וכיום גם הנושא הזה של קירוב רחוקים.

לעומת זאת יש דברים טובים ונפלאים במחנה הציוני. ולא צריך להזניח גם אותם. העיקר זה לא להיות במחנה זה או אחר. העיקר לעשות למען כלל ישראל. ולאחוז בטוב שיש בשני המחנות.
ראה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15707

בהצלחה