שאלה
אם אומרים כל הזמן שהעיקר איננו החומר בחיים והוא רק כלי בשבילנו, אז איך יתכן שהשבת שאמורה להיות כל כך קדושה ממש מעין עולם הבא היא ממש שיא הגשמיות 3 ארוחות דשנות והרבה שינה וזה בעצם נראה סותר את כל הרעיון של הרוחניות ושמהאדם נשארים בסוף רק המעשים ולא כל החומר שהוא צבר, אז איך צריכה להיות ההסתכלות הנכונה על השבת שלנו????
תודה ושבת שלום.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
עניתי על זה בתשובתי ב:https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41349
נאמר בתלמוד ירושלמי מסכת שבת
רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן:
[לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ולשתייה על ידי שהפה זה מסריח התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה .]
רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא:
[ לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה]
מתניתא מסייעה בין לדין בין לדין
כיצד הוא עושה או יושב ואוכל או יושב ועוסק בדברי תורה כתוב אחד אומר שבת הוא לה' וכתוב אחר אומר עצרת לה' אלהיך. הא כיצד ?
תן חלק לתלמוד תורה וחלק לאכול ולשתות ."
ממקור זה אנו למדים כי כי השבת היא לפרנסת החלק הגשמי ולפרנסת החלק הרוחני של האדם.
כי השבת היא סוף לשבוע והיא התחלה לשבוע חדש .
אז מהבחינה הראשונה האדם זקוק למנוחה ולשינה ולאכילה כי זה סוף שבוע של עבודה ומצד שני השבת זה התחלה לשבוע חדש ולכן האדם זקוק לדחיפה רוחנית ע"י העיסוק בלימוד צורה.
בברכה,
עוזיאל