שאלה
שלום לך כבוד הרב,
אני יהודי מאמן אבל התחלתי לאחרונה לפקפק בכל העניין של הכשרות בגלל פסוק אחד מהתנך שהוא בעצם המקור של הכשרות "ולא תבשל גדי בחלב אימו" ראשית לא כתוב בפירוש שאסור לאכול אז למהבכל זאת אסור לאכול ?שנית בפסוק זה כתוב "בַּחֲלֵב" ולא חָלָב.
אשמח אם תפרט תודה מראש,ניסן
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצד הפסוקים הללו (מופיעים שלש פעמים בתורה) פשוט שהאיסור לבשל לא עומד בפני עצמו. ברור שאין כוונת התורה שיהיה אסור לבשל ומותר לאכול. הכוונה היא שאפילו לבשל אסור - גם אם לא מתכוונים לאכול, כגון לבשל עבור נכרי וכיו"ב.
אבל האמת היא שאתה נכנס כאן לסוגיה הרבה יותר רחבה והיא כל שאלת מעמדה של התורה שבע"פ.
קדמו לך כבר לפני אלפי שנים הצדוקים ובעקבותיהם הקראים: הם הכחישו את מעמדם של חז"ל בהוראת התורה והמצוות.
אם תלך בדרכם תמצא את עצמך נבוך בהרבה מאוד מצוות, הרבה יותר מאשר בנושא בישול בשר בחלב. אתן לך דוגמה אחת קטנה שמאוד משפיעה על החיים שלנו כיום. המושג "פיקוח נפש".
היכן כתוב בתורה שפיקוח נפש דוחה שבת? שמשום פיקוח נפש אפשר להשתמש בתרופות חמץ בפסח? לאכול ביום כיפור?
לשיטתך אין מקום לכל אלו. לפי הכתוב בלבד ימותו אנשים ולא נחלל שבת, לא נאכיל אותם חמץ כדי להחיותם, נדרוש מכולם לצום גם בסכנת חיים ביום כיפור.
אין קיום לתורה ללא תורה שבע"פ. כמעט כל הצווים בתורה דורשים פרשנות. גם הצדוקים והקראים היו חייבים לפרש על פי דרכם:
כיצד נקיים "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" אולי נכתוב את הפרשיה על הרצועות עצמם? אולי הפרשיות יהיו מעין תכשיט מתכת על הגוף?
ממתי נתחיל לספור את העומר - בתורה כתוב ממחרת השבת.
מהו פרי עץ הדר? אולי זה תפוח? אולי אפרסק?
מהי 'ציצית' והיכן קושרים אותה?
האם בשבת צריך להשאר בבית בחושך ובקור? הרי כתוב 'אל יצא איש ממקומו ביום השביעי'; 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם'.