שאלה
שלום כבוד הרב,
כיום ידוע שברפתות/לולים/משחטות יש צער בעלי חיים אכזרי ביותר (למשל: חותכים לתרנגולות את המקור וקולעים אותם בתוך כלובים קטנים שלא מאפשרים להם בקושי לזוז, מפטמים להם את הכבד עם צינורות, "עגל חלב"- עגל שגם הוא קלוע בתוך כלוב קטן שלא מאפשר לו לגדול ולהתפתח, וכתוצאה לא מפתח שרירים- בשר זה נחשב לבשר הכי "רך ומשובח"... יש עוד הרבה מאוד דוגמאות נוספות לצער בעלי חיים הכ"כ אכזרי במקומות אלו). במקביל- יש כשרויות "למהדרין מן המהדרין" על החיות המסקנות אלו שעברו כאלו התעללויות- בפירוש: צער בעלי חיים כמשמעו- איסור חמור ביותר מהתורה!!
יש פה סתירה נוראית!
(אין לי בעייה עם שחיטה כשרה ואני מבינה את המשמעות החיונית בדבר אך אני בטוחה שהכוונה של ה' לא הייתה כזו).
תשובה
ב"ה
שלום.
יש איסור מהתורה לצער בעלי חיים .
ראי תשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=9356
והתורה התייחסה לזה כמה פעמים כגון במצוות פריקה של משא כבד מחמור או חרישה בשור וחמור ומצוות שילוח הקן ועוד.
ונפסקה ההלכה בשו"ע אבן העזר סימן ה סעיף יד בהגהת רמ"א שכל פעולה שנועדה לתכלית ראויה לשימוש האדם היא מותרת כגון גזיזת כבשים או מריטת נוצות או חסימת פה בנעילה וכדומה
או למשל הריגת יתושים או ריסוס נמלים .
עייני נא ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15094
העולם נברא כך [שהאדם הוא זה ששולט ביקום ]ולכן אם יש מי שרוצה להזיק לו או מפריע לו אז מותר לו להרוג אותם. ובודאי שאסור להרוג סתם כך ואפילו לצער בעלי חיים סתם כך זה איסור דאורייתא .
אגב, אסור להשתמש במלכודת של עכברים שיש בה דבק עם ריח והעכבר נדבק ונמוק שם אחרי כמה ימים מרעב זה סבל מיותר וצער.
ורחמיו של השם על כל מעשיו ורחמיו של האדם על כל מעשי ידי השם והאדם צריך מאוד מאוד להזהר לעשות דברים חיוביים ולא להרוס ולא להשחית את הבריאה כפי שמובא במדרש קהלת רבה
["ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, "]
ובמעט מן הלולים והרפתות שאני מכיר אז בעלי החיים מטופלים טוב ואפילו טוב מאוד כולל פיקוח של ויטרנר ופיקוח של איכות הסיבה. ואם נעשתה עבירה בגופו של הבעל חיים כגון שהרביצו לו או ציערו אותו זה לא פוסל אותו מ"לזכות" ולהכנס לתוך סיר המרק ולעלות על השולחן בארוחה.
בברכה,
עוזיאל אליהו,