שאלה
לרב חודש טוב, שלום וברכה.
ידועה ההלכה, כי כלי זכוכית "לא בולע"- כלומר ניתן להשתמש בו גם לאוכל חלבי וגם לאוכל בשרי, זאת להבדיל מכלי חרסינה.
רוב כלי החרסינה המיוצרים היום מכוסים בשכבת צבע שהוא בעצם זכוכית (הצבע ידוע בשם "גלזורה". לאחר הצביעה שורפים את הכלי בטמפ' גבוהה והדבר יוצר כיסוי צבע זכוכיתי על הכלי), ולא ברור לי מדוע לא ניתן להניח כי גם הוא "לא בולע" ולפיכך להשתמש בו לשני סוגי המאכלים.
אשאל שאלה נוספת אם יורשה לי. אני קדר חובב ויוצר כלי חרסינה מעין אלו. לעתים אני מצפה את החלק הפנימי של הכלי בצבע האמור, אך משאיר חלק חיצוני שלו חשוף- כלומר ללא צבע. בהמשך לשאלה הראשונה- האם כלי כזה יכול גם הוא להחשב כ "לא בולע"?
תודה רבה מראש
תשובה
שלום וברכה
א. על כלי זכוכית יש מחלוקת גדולה, וקשת הדעות משתרעת מקביעה שהם לא בולעים ועד קביעה שהם בולעים ולא ניתן להוציא את זה (ככלי חרס). על כן, העמדה המקובלת היא שמתייחסים אליהם ככלים שכן בולעים אך שניתן להכשירם, ורק בדיעבד לעתים מקילים על בסיס ההנחה שהם לא בולעים.
ב. על כן, אין מתירים בכלי חרס שצופו בגלזורה מלכתחילה להיות לשני התחומים – בשרי וחלבי גם יחד.
ג. כנ"ל.
כל טוב