שאלה
שלום כבוד הרב !
נסעתי ללימודים היום באוטובוס (נסיעה פנימית בתוך העיר) ומה שקרה הוא ..
מישהו שירד ניסה לקחת משו כשהדלת נסגרה אחרי זה שמנו לב שזו כרטיסיה ויש בה 2 ניקובים .
האינסטינקט הראשוני לקחתי וחשבתי שאולי אתן למישהו שצריך אבל אז חשבנו קצת (הייתי עם עוד משיהו) והחלטתי ללכת לנהג ולהשאיר לו מספר .
הלכתי..לא הראתי לו את הכרטיסיה ביקשתי ממנו דף ועט (הוא חשב שמדובר על כרטיסיה רב שימושית ) אמר לי תביא הכרטיסיה (ואני באמת לא חשבתי שזה יגיע לבן אדם אם אני אתן לו)
הוצאתי שמתי לו והחזרתי לו את הדף ואז הוא ראה ואמר לי אהה זה הכרטיסיה?! אמרתי לו ישר טוב תביא את הדף הלכתי לבקש עט וגם לקחתי את הכרטיסיה .רשמתי את המספר שלי כולל השם והכל באתי אליו יש לציין שאני באתי מתוך רצון שלמלא את החובה כי באמת לא נראה לי שהאדם הזה יטרח אחרי הכרטיסיה כמו כן מקסימום יתקשר אליהם ובגלל זה חשבתי להשאיר מס' שלי לנהג (פתק) שאם ישאלו אותו יגיד כן וימסור את המספר שלי .כשבאתי אליו לקח את הפתק קיפל קימט ובא לזרוק לקחתי את זה ממנו.אפילו אחרי זה תוך כדי ניסה להסביר לי שהוא יכול להתקשר למשטרה על דבר כזה(אני ממש הייתי עם רצון טוב:) וזה של החברה, והבן אדם יבוא ויתנו לו (וזה קשה לי להאמין)קיצר מבחינתו אני רע.כבר הגיע התחנה אמרתי לו טוב אתה רוצה לעזור ולקחת את המספר והוא לא הראה שום נכונות .ירדתי.
מה הדין?האם זה גזל?האם לא הייתי צריך לקחת את הכרטיסיה ?האם הייתי צריך לתת לו? (היה לו מבטא ערבי (לא שזה קשור אבל נראה לי שיש קשר במנטאליות)האם מה שנמצא באוטובוס הוא אוטומטי של החברה? האם זה דבר שיש לו סימן? או שזה כמו שווה כסף?הכרטיסיה שווה בערך 37 ש"ח.
האינסטינקט הראשוני שלי שאם הייתי נותן לו זה לא היה מגיע לאף אחד (אולי לו עצמו) אז חשבתי בוא נעשה השתדלות וננסה לתת את המספר ונחכה יומיים.האם עשיתי בסדר?
תודה רבה ממש סליחה אבל התחבטתי בזה.
תשובה
הכרטיסיה שייכת לבעליה וצריך לעשות את המירב כדי להשיבה לבעליה וההתלבטות כיצד לעשות זאת. [גם אם אדם או חברה 'זכו' בכרטיסיה הרי מידת חסידות להשיבה לבעליה]
הדרך הנכונה והרצויה
1. אם יש טלפון על הכרטיסיה - להתקשר אליו. [מכאן גם המלצה לכל אחד הקונה כרטיסיה לרשום שמו וטלפון עליה]
2. אם אין טלפון נהג האוטובוס, כך מקובל, הוא בסוף הנסיעה אמור לסרוק את האוטובוס ולהביא את כל האבידות למשרדי החברה, וכל המאבד משהו צריך לפנות לשם ולחפש את חפצו. כך בד"כ מקובל בחברת 'אגד'.
הסיכוי שהמאבד אותה ימצא אותך או יראה פתקים שאתה מפרסם - נמוך ביותר אבל ניתן לשים מיד מודעות על התחנה בה ירד מאבד הכרטיסיה מתוך הנחה שיחזור לשם לחפש אותה.
3. אתה חשדת בנהג שלא ימלא חובתו זו, וכאן השאלה אם אנו בודקים את יראת השמים ומידת ה'גזל' שלו. לדעתי צריך בכל אופן לתת לנהג ולומר שבעוד כמה ימים נתקשר לברר אם המאבד בא לקחת או לומר לו שנחפש את המאבד ונאמר לו לפנות לחברה לגבי האוטובוס שנסע ביום ,,, בשעה ,,, בתחנה.
כך נקטין את הסיכוי שהוא לא ינהג כהלכה.
4. לגבי 'קנין החצר' של האוטובוס - שהבעלים זוכים במה שנכנס לביתם, זה לא פשוט כי המאבד לא ידע שאיבד ולכן לא ברור מתי החברה קנתה, בכל אופן יתכן שיש לה עדיפות על גבי הנוסע - וצריך לברר עוד בדבר. בכל מקרה כל זה לא לפני שהאדם שאיבד גם הבחין בכך וגם התייאש. [בגלל סעיף 2 לעיל - לדעתי האדם לא מתייאש במשך זמן רב, כי הוא בוטח בחברה.
דוד לוי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם