שאלה
שלום לכבוד הרבנים,
שאלה עקרונית בנושא תפילות.
האם אדם עם בעייה של כפייתיות בתפילה
(כל תפילה אורכת מספר שעות, בגלל צורך של תפילה בכוונה, אבל קושי ביישום)
חייב בכל התפילות ?
התפילות גוזלות את רוב היום, ולפעמים אני לא
אוכל עד אחרי הצהריים בגלל שחרית, וישן מאוחר
בגלל ערבית.
תשובה
שלום יעקב,
1. לא לגמרי ברור מה אתה מתכוון בכך שאתה מתייחס למצבך כ"כפייתיות". במה אתה מרגיש כפוי?
2. במשנה ובגמרא במסכת ברכות מסופר על חלק מהחסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת לפני התפילה, מתפללים שעה ושוהים עוד שעה אחרי תפילה. הגמרא שואלת - אם כן מה קורה לעבודתם ולפרנסתם - הריח כל היום התפללו? ועונה שהם התברכו מהשמים. כלומר יש מציאות שאדם יתפלל רוב היום ויהיה שמח ושלם בכך, בינו לבין עצמו ובינו לבין השמים. יש גם בין חלק מהחסידים בדורות האחרונים שהשקיעו הרבה זמן בתפילות והיו בשמחה גדולה מכך.
3. מצד שני משאלתך משתמע שאתה אינך חש את מצבך כמצב שמשמח אותך ושבו אתה מרגיש את שלמותך. ועל כן יש לשאול כמה שאלות. האם אתה מתאמץ להגיע לסוג של תפילה שאתה עדיין אינו מוכן לו נפשית? האם אתה מקבל על עצמך דרגה או סוג של עבודה שראית אצל אחרים או ששמעת או קראת עליהם אבל שאינם מתאימים לך אישית - היום או בכלל?
במקום לבטל תפילה אחת ולהמשיך להתאמץ לעשות דבר שנראה על פניו כמעיק עליך, הייתי מציע לך להתמקד בינתיים בכוונות שבאות לך יותר בקלות או להתכוון בכל כוחך בחלק המרכזי של התפילה ולא בכולה. אחרי שאתה חש בשמחה ובשלמות עם תפילתך אפשר אז להתקדם ולקבל על עצמך שלב נוסף, וכך הלאה, להתקדם בקצב אמיתי להכנת הכלי שזה נפשך.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם