שאלה
שלום!
יש לי כמה שאלות..
1. האם כשאני קמה להתפנות לאחר קריאת שמע בלילה אני צריכה לברך אשר יצר? ואם אני שותה מים צריך לברך ברכה ראשונה ואחרונה? מותר בכלל לשתות משו? לאכול?
2.אם נכשלתי בטסט..אני צריכה לחשוב שהכל לטובה? שה' רצה ככה? הרי זו הייתה בחירה חפשית של הבוחן.. ככה הוא החליט..
3. כל דבר שקשה לי זהו ניסיון מהקב"ה? או שרק בדברים שקשורים לדת זה ניסיון?
4.יש לי חברות שיש להן חבר והן דתיות אבל לא כ"כ שומרות נגיעה..אבל הן לא מגזימות עם זה..הן העמידו גבולות מסוימים שאותם הם לא יעברו! והקשר שלהן נראה כ"כ טוב ויפה.. סה"כ מעט מגע..מה רע בזה?
תשובה
לשואלת שלום רב וסליחה על האיחור בתשובה.
1. אחרי שמתפנים צריך להודות לקב"ה על הבריאות שלנו ולכן צריך לברך אשר יצר. כאשר רוצים לשתות צריך לברך לפני ואחרי. זה נכון גם אחרי ק"ש שעל המיטה. אמנם לכתחילה צריך לכוון לסיים את כל מה שצריך (שתיה ושירותים) לפני ק"ש. אבל אם התעורר צורך אח"כ, מותר, ונהוג אח"כ לקרוא שוב פרשה ראשונה של ק"ש.
2. אם נכשלת בטסט את צריכה לפעול ב-2 מישורים: ללמוד יותר טוב כדי להיות מוכנה למבחן, ולהתפלל לקב"ה.
3. כל דבר בחיים הוא התמודדות, בין הדברים הקלים ובין הדברים הקשים. גם עושר הוא נסיון. וכוונתי היא נסיון רוחני, האם תודי לה' או לו, האם תעזרי לזולת, האם תשארי רגועה וכ'.
4. אם כל אחד קובע גבולות לעצמו, היום הוא קובע גבול אחד ומחר הוא משנה אותו. לכן יש לנו ררק סוג אחד של גבולות וזה הגבולות שקבעה לנו ההלכה, ומהם אין לזוז. מה גם שלפי הרמב"ם זהו איסור דאוריתא! ולפי רמב"ן זהו איסור מפורש דרבנן. כלומר לא איזה חומרות או "גבולות" אלא הלכה פשוטה.
בברכה
אפי קיציס