כמה שאלות

1. מעשר, או, ליתר דיוק, מצוות צדקה, הינה מצווה ככל המצוות. חייבים בה מגיל מצוות, דהיינו- 13 לבנים ו-12 לבנות. לפני כן- יש "דין חינוך".
2.לא חייבים לאכול לחם במשך ימות החול.
3.מותר לנגב הדם, רצוי בבגד שאינו אדום, ואז אין חשש לצביעה, שהרי צבע הדם דווקא מקלקל את צבע הבגד.
4.גאולת הפרט היא התקרבותו לקב"ה, עד לתחושה של צמאון אדיר ממש "להשאב" אל הקב"ה, ומתוך כך- מילוי רצון ה' באופן מוחלט ממש, גם בדברים שהוא ציווה, וגם בדברים שלא ציווה אך אנו מבינים כי זה מה שהיה מעוניין בהם.
גאולת עם ישראל, היא התקרבות כל עם ישראל אל הקב"ה, הנהגה לאומית המבוססת על ההנחה כי אנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ובדרך זו יורדת עד לפרטי הפרטים של ההנהגה הציבורית, עד שכל אומות העולם יאמרו (דברים פרק ד') "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". מלך אשר מקיים את כל המצוות הפרטיות והכלליות, שיבנה את בית המקדש, וילחם מלחמות ה'. המלך ימלא את הבטחת הקב"ה ביד הנביאים, כמו (ישעיה פרק י"א) (ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְדֹוָד רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְדֹוָד: (ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: (ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: (ה) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:
הרמב"ם ב"הלכות מלכים" (פרק י"ב) כותב: "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד". כלומר: הפרות ימשיכו לאכול עשב ולגעות "מווו", ורק לא תהיינה מלחמות בין העמים, ולא יהיה מצב שעם אחד ישלוט בעם שני.
לגבי אחרית הימים, שונות ההגדרות, ואינני יודע למה את מכוונת בדיוק, אפנה אותך, שוב, לדבר ה' ביד הנביאים, לדוגמא- ישעיה פרק ב':
(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְדֹוָד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:
(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְדֹוָד אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְדֹוָד מִירוּשָׁלִָם:
(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:
(ה) בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְדֹוָד:
5.הקב"ה ברא את האדם כדי להיטיב לו. ולכן נתן לו את האפשרות לעשות את רצונו, או להמיר רצון ה', אם יעשה את רצונו- יקבל שכר, והנה- ה' היטיב לו... וזו המטרה שלנו בחיים: "לעשות רצון ה' בלבב שלם". מבצעים את רצונו ע"י שמבצעים את מה שכתוב בתורה שבכתב, על פי הדרכת רבותינו בתורה שבעל פה, במהלך כל הדורות, מאז נגלה ה' אל האדם ועד היום...