שאלה
שלום רב.
1. קרה לי מקרה ובו דיברתי עם מישהו על החמרות בדת, ואז הוא אמר שכתוב (בגמרא אני חושבת?) שעדיף לא לקחת על עצמך החמרות אם זה מפריע לזולת. אז הוא נתן דוגמא להחמרה כזו של נטילת ידיים איטית מאוד של רבע שעה, שכולם צריכים לחכות למי שנוטל רק כי הוא מחמיר. ואז בהקשר לזה הוא נתן דוגמא של הבאבא סאלי שנוטל את ידיו באיטיות. הוא אמר "החמרה כמון נגיד נטילת ידיים, והבאבא סאלי עושה כך וכך". האם מדובר במקרה זה בלשון הרע? כי הוא לא אמר שהבאבא סאלי עושה לא בסדר או משהו, הוא רק נתן דוגמא להחמרה. והוא גם אח"כ אמר שאפשר לעשות זאת, רק בצנעה ולא להפריע לכולם. הוא ממש לא אמר במפורש דברים רעים על הבאבא סאלי או דיבר בגנותו אבל עדיין, זה מרגיש לי קצת לא בסדר. אח"כ אני הוספתי שכל הכבוד לרב הזה וניסיתי להפוך את העניין לחיובי. האם דיברנו לשון הרע על תלמיד חכם?
2. האם מותר (גם מבחינת לשון הרע) לספר לחברה שלי תכונות רעות או תכונות שפשוט לא אהבתי של מישהו שיצאתי איתו בכדי להתייעץ איתה על איך להמשיך איתו?
3. כשאומרים על מישהו שהוא חילוני, האם זה נחשב לשון הרע? או כשאומרים על מישהו שהוא פחות דתי ממה שהיה או שחזר בשאלה?
תודה רבה וחודש טוב!!
תשובה
שלום וברכה,
טוב שאת שואלת. שאלות בהלכות לשון הרע מלמדות על יראת שמים והבנה מה הדברים החמורים באמת מהם צריך להזהר.
1. אסור להחמיר על חשבון אחרים והדוגמא של המאריך בנטילת ידים היא דוגמא נכונה.
במקרה של הבבא סאלי זצ"ל זה לא לשון הרע אלא מחמאה. מי שבא לאכול איתו יודע ובא לשלם בגלל החמרותיו ולכן הדברים עליו כמ מעשיו הם דברי שבח על תלמיד חכם.
בכלל בדברים אלו צריך לראות גם את סביבתו של האדם. האנשים לא באו לשם לאכול בגלל רעב אלא בגלל הנהגותיו וקדושתו של הרב ואם הוא לא היה מאריך ומכוון את כוונותיו זה כמעט היה מקח טעות לסועדים איתו. (דוגמא מעולם החול להבדיל אם הנגנים בחתונה יקצרו בנגינה כדי שלא להכביד על הרוקדים - הם ימעלו בתפקידם)
2. כל זמן שאת ממשיכה את הקשר - זה לתועלת ומותר לך להתייעץ עם חברה. לאחר שהחלטת לנתק - אסור לספר.
לחברה אסור להאמין שבאמת הבחור הוא כזה אלא עליה להבין שכך את מרגיש שהבחור והיא מיעצת לך כיצד להתמודד עם הרגשותיך ("איך להמשיך איתו")
3. הדברים תלויים באדם.
אם הוא כותב על כרטיס הביקור או על דלת ביתו "חוזר בשאלה" - אין איסור לומר זאת.
אם אין אנו יודעים בוודאות שהוא מתאמץ לפרסם זאת - עדיף שלא לומר.
אין זה נכון ואין זה ראוי ל´תייג´ בני האדם. גם בני האדם בעצמם אינם מגדירים את עצמם באופן חד בהגדרות כאלו. (זכור ת"ח גדול שקרא לאנשים שפרסמו שאינם מקפידים על אוכל כשר ´אוכלי שפנים´ ואלו הזדעזעו עד עמקי נשמתם מכינוי זה)
ובכל מקרה ניתן כאן להעזר בכלל "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" נסי לחשוב אם חליליה היית במצב דומה היית רוצה שיקראו לך כך ?.
בברכה דוד לוי
09-8987548
תשובה לשאלות בתגובה ראשונה -
1. את אינך הקב"ה ואינך בוחנת כליות ולב לדעת
מי הוא מה.
2. אין יהודי שהוא חילוני כי כל יהודי הוא קדוש
3.כיון שחילוני הוא מושג שלילי בעיניך אל לך לומר אותו לאחרים.
4. במקרה שאדם שואל לצורך חשוב כגון לאכול שם גם אז עליך לומר שאת חושש שאינו מקפיד או אינו יודע הלכות כשרות ואין את בטוחה בכך.
נצור לשונך מרע זה גם לא לומר רע אפילו אם מותר