שאלה
שלום הרב.
מהרגע שהתחיל חודש אלול ועשרת ימי תשובה יש בי מעיין חלל.. חלל שלא תופס שבורא עולם כותב לנו את מהלך השנה שתבוא עלינו לטובה. אני מרגישה שאני לא עושה שום דבר מהלב, אני קוראת יומיום תהילים לומדת לשון הרע לומדת על הלכות ועוד. אני יודעת שאני רוצה לחזור בתשובה שלמה אך אני לא תמיד מרגישה שזה בכוונה אמיתית ושלמה. שאני מדברת עם אבא אז ממש יוצא לי הכל ממש בדמעות אך שצריך להגיד סליחות או בכלל שומעים את השופר קשה לי לתפוס שאנו ביום הדין ושאבא כותב לי מה יהיה, בכלל על אחת כמה וכמה שהשופר צריך לעורר יראה לעורר לתשובה! מה עושים כבוד הרב? תודה רבה וגמר חתימה טובה לנו ולכל עמ"י!
תשובה
שלום לך.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק מתייחס בספרו "אורות התשובה", למצב שלך, להרגשה שלך. הוא כותב שהרבה פעמים, כאשר אדם מתחיל תהליך של תשובה, הוא מרגיש הרגשה קשה, תסכול, "נפילה" וכו'. הרגשות אלו, מקורן בתהליך של ניתוק שמתרחש אצל האדם, "חלקים לא טובים" אצלו- ניתקים ממנו, בעקבות השאיפות הגבוהות, וההחלטות החיוביות, וניתוק זה גורם ל"כאבים": תסכול, עצב וכו'.
אני מקווה שאת מבינה שאינך צריכה ליפול ברוחך, אלא- בדיוק להיפך: מתוך ההבנה מה גורם לכאב, את צריכה להתחזק יותר, להאמין יותר בעצמך, ולהתמלא שמחה ושלווה.
חג שמח.