כיסוי ראש לבנות רווקות

ב"ה



ברכה ושלום.



למרות שזו ההלכה לא נהגו כך כלל ועיקר.
ואפילו שפוסקי ההלכה פסקו בפירוש שבת רווקה תכסה את ראשה לפחות בזמן ברכות או תפילה. פסק הלכה זה לא התקבל בתפוצות ישראל.גם הספרדים וגם האשכנזים.

אם אתה רוצה לעיין בתשובה מפורסמת אני מעתיק לך את דברי ה"יחווה דעת " (אפילו בנות ביתו לא קבלו את דבריו) קרא בנחת ואל תנסה לפענח כל ר"ת .
(אל תתמה שלא קבלו פסק זה יש עוד כמה פסקים שנפסקו בשולחן ערוך אבל מנהג העם היה יותר חזק כגון מנהג הכפרות)

***********************************************
שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן ו

שאלה: האם מותר לנערות רווקות, שרגילות ללכת תמיד בגילוי הראש, להתפלל ולברך ברכות ללא כיסוי ראש?

תשובה: במסכת סופרים (פרק יד הלכה טו) איתא: פוחח שנראים כרעיו או מי שראשו מגולה, מותר לו לפרוס על שמע, ויש אומרים מי שכרעיו מגולים ובגדיו פרומים פורס על שמע, אבל לא מי שראשו מגולה, שאינו רשאי להוציא אזכרה מפיו. וכתב הבית יוסף /או"ח/ (בסימן צא), שנראה שמחלוקתם היא אם מותר לברך בגילוי הראש או אסור. ופסק רבינו ירוחם (סוף נתיב טז) שאסור לברך בגילוי הראש. והכי נקטינן. ע"כ. וזו לשון מרן בשלחן ערוך /או"ח/ (סימן צא סעיף ה'): יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש. והדבר ברור שדעת מרן לפסוק כדעת היש אומרים (שהביא מתחלה) שאסור לברך בראש מגולה, וכדבריו בבית יוסף, והיש אומרים בתראי, באו להוסיף שגם להיכנס בלבד בבית הכנסת אסור, ויש למחות על כך. (וזוהי סברת רבינו פרץ שהובאה בבית יוסף בשם הכל בו, וכן הוא בארחות חיים דיני בית הכנסת אות ז', דף ח' ע"ב). וכן פסק עוד מרן בשלחן ערוך /או"ח/ הלכות ברכות (סימן רו סעיף ג') וזו לשונו: ואפילו אם אינו ערום, אם לבו רואה את הערוה או שראשו מגולה אסור לברך. אתה הראת לדעת שמרן השלחן ערוך פוסק לאסור לברך בגילוי הראש. וכן דעת הגאון רבי ישראל איסרלן בשו"ת תרומת הדשן (סימן י'). ע"ש. (וראה בפסקים וכתבים למהרא"י הנ"ל בסימן רג, ודו"ק). אולם הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תפלה הלכה ה') פסק, שצריך לתקן מלבושיו ולציין ולהדר עצמו ואחר כך יתפלל, שנאמר השתחוו לה' בהדרת קודש. לפיכך לא יעמוד להתפלל בראש מגולה. ע"כ. ומוכח ששאר ברכות מותר לברך בגילוי הראש, וזהו כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים הנ"ל. וכן כתב הגאון רבי יהודה עייאש בספר לחם יהודה (פרק ה' מהלכות תפלה דף יט ע"ג), שהרמב"ם סובר שאין איסור בגילוי הראש אלא בשעה שעומד בתפלת שמונה עשרה, אבל בשאר ברכות מותר, וכדעת תנא קמא שבמסכת סופרים. ע"ש. וכן כתב בספר מטה אפרים ארדיט (פרק ז' מהלכות ברכות דף טו ע"ב). והאור זרוע חלק ב' (סימן מג) כתב, הכל עולים למנין שבעה ואפילו קטן, נראה בעיני שצריך ליזהר שקטן לא יקרא בתורה בראש מגולה, כי שמא הלכה כיש אומרים שבמסכת סופרים פרק יד, שמי שראשו מגולה לא יפרוס על שמע, ולא יקרא בתורה וכו'. ואפשר שבקריאת התורה גם תנא קמא מודה. ואין נראה בעיני מנהג רבותינו שבצרפת שמתירים לברך בראש מגולה, ואיני יודע לקיים מנהגם אם לא כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים. ע"כ. ובשו"ת רבינו שלמה לוריא (סימן עב) כתב, שאף שמהרא"י פשוט לו שאסור להזכיר השם בגילוי הראש, הנה מצאתי במסכת סופרים פרק יד מחלוקת בזה. ורבינו ירוחם פסק כהיש אומרים לאסור. ואלמלא שאינני רגיל לחלוק על הראשונים, אם אין גדול שיסייעני, הייתי נוטה להקל לברך בגילוי הראש, על פי המדרש (ויקרא רבה פרשה כז), לא הטרחתי עליכם לקרוא קריאת שמע בגילוי הראש וכו', אבל מה אעשה שכבר הורו לאיסור. ע"ש. וכן דעת הפרי חדש (סימן צא סעיף ג'). גם מדברי הרא"ש בפסקיו פרק הרואה (ברכות ס ע"ב) מוכח, שמן הדין מותר לברך בגילוי הראש. וכן הוא דעת הרשב"א בתשובה (סימן קנג). וכן מוכח בספר המכתם (ברכות ס ע"ב), ובארחות חיים (הלכות מאה ברכות אות ה'). וזאת לפי פירושו של מרן הבית יוסף /א"ח/ (סימן מו) בענין ברכת עוטר ישראל בתפארה. ע"ש. וכן הוכיח במישור בביאורי הגר"א (סימן ח' סק"ו) מהגמרא ברכות הנ"ל, שרק מדת חסידות היא שלא להזכיר השם בגילוי הראש, אבל מן הדין מותר, וכתנא קמא דמסכת סופרים. ע"ש.

** ואנו אין לנו להלכה אלא כפסק מרן השלחן ערוך הנ"ל שאוסר לברך בגילוי הראש. וכן פסק מרן החיד"א בספר טוב עין (סימן יח אות לט), שהעיקר כדעת מרן השלחן ערוך שאסור לברך בגילוי הראש, וכל שכן שאסור להתפלל בגילוי הראש. וכן פסק הגאון רבי רפאל אנקאווא בשו"ת קרני ראם (סימן רכב). וראה עוד בזה בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (חלק אורח חיים סימן לד), ובשו"ת לך שלמה (סימן ז'), ובספר גדולות אלישע הלכות כיבוד רבו (סימן רמב ס"ק יז). בגילוי הראש, לנשואות שחייבות לכסות ראשן כשיוצאות לרשות הרבים, שכולם חייבים בכיסוי הראש בעת שמזכירים שם ה' בתפלה ובברכות ובקריאה בתורה. אלא שעיננו הרואות שבבית הספר החרדי בית יעקב, שנוסד על ידי גאוני עולם, אין הבנות נוהגות לכסות ראשן בשעה שמברכות או קוראות בתנ"ך ומזכירות שם ה'. וכנראה שסוברים לחלק בזה בין אנשים ששורת דרך ארץ היא לכסות ראשם בפני גדולים, כמבואר בקידושין (לג ע"א), ובמסכת כלה (שהובאה בהר"ן קידושין נ ע"א). ולכן אם יברכו בגילוי הראש נחשב הדבר כזלזול במורא שמים, מה שאין כן בנות רווקות שדרכן ללכת תמיד בגילוי הראש עד לנישואיהן, אינן צריכות לכסות ראשן גם בשעה שמזכירות שם שמים. וזאת בצירוף דעת רבותינו שבצרפת והרמב"ם שסוברים שמותר לברך בגילוי הראש (אפילו לאנשים), כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים, ומשום שבשל סופרים הלך אחר המיקל (עבודה זרה ז ע"א). וכן כתב (לדעתם) מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן לה). ועוד שמסתמות דברי הש"ס שלנו בברכות (ס ע"ב) מוכח להקל, וכמו שכתב הגר"א, על פי הראשונים הנ"ל. וכן דעת המהרש"ל והפרי חדש מעיקר הדין. לכן נערות רווקות שיכבד עליהן לכסות ראשן בכל עת שיזכירו שם ה' בפסוקים ובברכות, הניחו אותן על עיקר הדין. ואמנם טעם זה יכון כדי שלא למחות בתוקף בידי המקילות בזה, שיש להן על מה שיסמוכו, מכל מקום נראה יותר שלכתחלה ראוי להורות גם לנערות פנויות לכסות ראשן בעת שמברכות, וכל שכן בעת שמתפללות תפלת שמונה עשרה (שאף לדעת הרמב"ם צריך להחמיר בזה). וכן פסק הרה"ג הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל בשו"ת איש מצליח (חלק אורח חיים סימן כד), שיש להנהיג שגם נערות פנויות יכסו ראשן בעת שמברכות ומתפללות, או כשקוראות בתנ"ך ומזכירות שם ה', ושכן היה המנהג בכמה מארצות המזרח. ע"ש. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (דף רפט ע"א). ע"ש. וחובה קדושה על ראשי ומנהלי בתי הספר בית יעקב, לעמוד על המשמר, ולהורות לתלמידות בית הספר לכסות ראשן בעת שמתפללות ומברכות וקוראות בתנ"ך, ולכל הפחות בשעה שמתפללות. ודברי חכמים בנחת נשמעים כדי שימצאו אזן קשבת לדבריהם. וישאו ברכה מאת ה'."









.