שאלה
הרבה פעמים כשאנחנו באים לסבא וסבתא שלי -ההורים של אבי- אמא שלי מעירה לסבתא שלי (כלתה) בעיניני כשרות. אני יודעת שענין הכשרות ממש חשוב לאמא שלי, והיא מאוד מחמירה, אבל כשהיא מעירה לסבתא שלי זה בצורה לא כ"כ נעימה, ואני רואה שסבתא שלי נעלבת מאוד. זה ממש עצוב לי לראות ככה את סבתא שלי, שלא יודעת במאה אחוז את ההלכות- כי עלתה לארץ ובאה ממשפחה שלא היתה מאוד קרובה ליהדות...
אבל מצד שני- איך אני יכולה להעיר לאימי?? אני חושבת שהיא ממש לא תאהב את זה שאני אדבר איתה בנושא הזה... מה לעשות?..
תשובה
שלום וברכה
זה נכון שפעמים יש לנו אחריות על הסובבים אותנו. ואפילו על הורינו. מצוות תוכחה קיימת גם בהם. יש הלכות מפורשות כיצד מוכיח אדם את הוריו: בכבוד מקסימאלי. " לא כך לימדני אבי ? ".
אולם דומה שפה יש עוד שיקול. לא תמיד הבת היא זו שצריכה להעיר לאמה על היחס עם סבתה. ראשית, לא בטוח שאת מבינה את ההקשר. את היחס בין הכלה לחמותה. התמונה השלמה. וכך את עלולה להוסיף שמן למדורה.
שנית, אף אם את מודעת לתמונה הכללית, צריך לעשות דבר זה בזהירות רבה. כי את חייבת בכבודה וביראתה של אמך. והרי מצוות תוכחה קשורה במבחן התוצאה. ואם רוב הסיכויים שמישהו אחר יצליח לקיים את המצווה בצורה יותר טובה ממך, וכך זה נראה לי, אז כדאי שהוא יעשה זאת.
ולכן, הצעתי היא, שתתני למישהו אחר את המלאכה הזו, לדבר עם אמך. אולי דוד או דודה שלך. ואולי אפילו אביך, אם הוא נמצא באיזור. ואלי הסבתא עצמה תחליט לעשות משהו בנידון...
אבל לסיום, אני רוצה לחזק אצלך את חוש השיפוט שנראה שהוא כ"כ חסר לנו בתקופה שלנו. לפעמים אנחנו רואים עוול ולא תמיד יש לנו האומץ לשנות את הדברים - גם כשזה ניתן בידינו.
אולם הפעם, נראה שכדאי שמישהו אחר יעשה את העבודה הזו. גם לא בכל גיל ההורים פתוחים לקבל מן הילדים שלהם...
ברכה והצלחה.
גד אלואי.
ר"מ בישיבת הר ברכה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם