שאלה
כבוד הרב, שלום רב!
אני כותבת לך בצאת ראש השנה, תחילת שנה חדשה וליבי כואב ודואב.
יש לי קושי גדול במערכת היחסים עם אבי (אני בת 22). לפני כשנתיים גיליתי שבגד באימי, מפני השלום החלטתי לשמור זאת ביננו. הדבר הופסק אך ליבי המשיך לדמם. הזמן עשה את שלו ובורא עולם עוזר לי לשכוח מכך במרבית הזמן.
בהזדמנויות מסוימות, הוא פוגע ומשפיל אותי ליד רבים (כל פעם מסיבה שונה, פעם כי הערתי לו שהלבין פני רב ופעם אחרת כי עשה מצווה שלא כהלכתה. לרוב, אני משתדלת לשתוק כי יודע מה יהיו תגובותיו אך לעיתים זה מחייב תגובה).
בנוסף, הוא לא מכבד את אימי, מזלזל בילדיו והורס את חינוכם. פשוט הפקר בבית.
אני השתדלתי לסלוח לו ולא להקפיד עליו בימים אלו וכן לדון אותו לכף זכות.
אך לעיתים אני מרגישה שדרישות ההלכה מכבידות עלי: איך אפשר לא לפרוק אודות התנהגותו (לשוה"ר) עם שאר בני המשפחה?! איך אפשר לדון לכף זכות אבא שהורס את חינוך ילדיו, מכאיב להם נפשית ולא רואה מאומה מלבד עצמו?! איך אפשר לכבד אבא כזה?! אני יכולה פשוט לא לדבר איתו ואז יקל עליי ואוכל לא לפגוע בו במילים?איך אפשר לא לבוא בטרוניה כלפי הקב"ה כשיש לי משפחה כה בעייתי?!
אני שואלת שאלות אלו מתוך כאב גדול ורצון עז להקפיד על ההלכה ולהגיע לקירבת הבורא.
תחל שנה וברכותיה.
תשובה
הרמב"ם והטור נחלקו האם יש מצוות כיבוד הורים כשהאב רשע, לדעת הרמב"ם צריך בכל זאת לכבדו ולדעת הטור אינו צריך.
חז"ל במסכת קידושין לומדים דוגמה של כיבוד הורים מדמא בן נתינא, שישב בין גדולי רומי בבגד מאוד יקר, והגיעה אימו וקרעה את הבגד לעיני גדולי רומי, וגם הכתה אותו ירקה בפניו ולא הכלימה. מכאן שגם אם ההורים מעליבים לפעמים יש מצווה לכבדם.
אכן כשמדובר במעשים מאוד קיצוניים, כמו הכאה בצורה בלתי סבירה, ושאר התעללויות מסתבר שגם הרמב"ם יודה שאין מצוה לכבד הורים כאלו.
קשה לי לשפוט האם המקרה שלך הוא המקרה הקיצוני הזה.
אפשר להבין את הטרוניה שלך כלפי הקב"ה, זה אכן ניסיון לא פשוט לגדול בכזאת משפחה, אך כגודל הניסיון כך גודל האתגר ועלייך לזכור שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם האמיתי.