שאלה
שלום רב,
שאלתי כבר את השאלה הזאת, כנראה בצורה כללית מדי ולכן אני חוזרת עליה.
בעלי הוא איש טוב-לב, אבל יש לנו בעיה ממש גדולה עם ההורים שלו: הם מביישים אותו בפניי ובפני המשפחה בכל הזדמנות, בהתנהגות הבלתי-ראויה שלהם. הוא ממש סובל מזה וכואב לי הלב עליו.
הבעיה היא שאי אפשר גם להסביר להם שהם עושים שטויות ובושות, כי הם לא מבינים את ההשלכות של מעשיהם, ובעלי חושש להסביר להם, מכיוון שהוא מבין שכל ניסיון להסביר להם מייד יגרום למריבה גדולה, גם אם הניסיון להסביר נעשה בניחותא ובשקט, והוא לא מעוניין בכך.
בנוסף לבושות שההורים עושים, יש להם בת שגרה איתם בבית (בת כ-30), לא נשואה, וההתנהגות שלה היא בכלל מתחת לכל ביקורת, כלפי כל מי שהיא נפגשת איתו, (על כיבוד הורים אין בכלל מה לדבר, היא מושלת בהם ביד חזקה, בזרוע נטויה, באגרסיביות ובגסות-רוח). אך היא אינה מעוניינת להיות בקשר עמנו (אחיה ואשתו) כלל. אציין כי גם ההורים אינם מדברים בכבוד זה לזה וזה על זה.
כיום יש לנו תינוק קטן, ואימו של בעלי להוטה לטפל בו, אך שנינו חוששים מאוד שהילד ייחשף לצורת ההתנהגות הזאת (טפשות מחד גיסא, וגסות רוח מאידך גיסא), שכאמור גורמת לבעלי צער רב מאוד, ובנוסף אנו חוששים שהיא תגרום נזק לילד. לא מרוע לב, אלא מכוונות טובות, משולבות בטפשות אינהרנטית. אך גם כאן, בכל פעם שיש לה תחושה שאנו מרחיקים ממנה את הנכד, היא משתוללת מכעס, ואנו לא מעוניינים לריב איתה כדי לא להגיע למצב שאיננו נוהגים בה בכבוד.
השאלה שלי היא -- כיצד לנהוג בשלישיה הזאת? אנו אמנם משתדלים לנהוג באיפוק אך המצב הזה גורם לו כזה צער, שממש כואב לי עליו.
תודה, וסליחה על האורך של השאלה.
תשובה
שלום!
המציאות שאת מתארת אינה פשוטה, וכואבת מאוד.
הרשי לי לחלק את תשובתי לשנים, ולשניהם אותה תשובה.
החלק הראשון- הוא היחס של בעלך להוריו לאור התנהגותם,
והחלק השני- הוא השהיית בנכם בביתם.
חשוב שתבינו שלמרות שכיבוד הורים הוא דבר גדול וחשוב, ואסור בשום פנים ואופן לצערם,
הדבר לא צריך להיות על חשבון בריאות הנפש של בעלך או של בנכם.
אין זה אומר שצריך לגרום למריבה בענין, אך גם לא צריך להגיע לחמיך וחמותך לעיתים קרובות מידי.
להוריד את המפגשים למינימום.
וכל עוד הם לא יהיו מסוגלים להבין או לשמוע- אל תרגישו מחוייבים להסביר מדוע אתם לא מגיעים.
וכנ"ל לגבי התינוק.
במידה ואת משוכנעת שחמותך לא מסוגלת להבין, והדבר יגרום למריבה או לפגיעה-
אל תנסי להסביר לה מדוע את לא מוכנה שהיא תטפל בבנכם.
"מותר לשנות בשביל השלום".
חפשי סיבה שיכולה להיות מתאימה, ומצאי מטפלת אחרת לתינוק.
כמובן שאם אתם חושבים שיש אפשרות לדבר איתם ולשנות את המציאות במשהו- עשו זאת, אך כל עוד שאתם בטוחים שכל ניסיון של הסבר יביא לידי ריב וכעס-
נסו להתחמק באלגנטיות מהמפגשים איתם.
בברכה,
נועה ועמיחי,
צוות ישיבת צפת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם