שאלה
שלום
אני נשואה כ- 3 שנים ויש לי תינוק בן כ- 4.5 חודשים, עד עכשיו תמיד רצינו לעשות שבתות בצורה כזו: שבת בבית שבת אצל הורי ושבת אצל הורי בעלי, הבעיה היא שאנו גרים בעיר של הורי בעלי ולכן כשמגיע תור שבת בבית הם אומרים נו תבואו, למה שתעשו שבת לבד וגם אנחנו לבד, אציין שלבד אצלהם זה עם ביתם בת ה- 22, ולכן מרגשות אשמה הייתי אומרת לבעלי שנאכל שם בשישי ושבת או לפחות ארוחה אחת
העניין הוא שעכשיו אנו רוצה לעשות 2 שבתות בבית בחודש, מה עליי לעשות כשהורי בעלי שוב ינסו לשכנע, אין לי כוח לזה שאני צריכה "להלחם", בצורה עדינה כמובן, כדי להיות בשבת בבית עם בעלי ועכשיו גם עם בני ב"ה,
בעלי אף פעם לא אומר להם בצורה מסודרת ויפה אחת ולתמיד שלא נבוא כי השבת אנחנו רוצים להיות בבית וזה חשוב לזוגיות, הוא סתם ממציא תירוצים: קשה לנו עם העגלה לעלות 4 קומות, מזג האויר וכו'
האם זה חוסר כיבוד הורים אם אני אעמוד על כך שנעשה 2 שבתות שלמות בחודש בבית
תודה
תשובה
לשואלת שלום רב.
אכן אין זה פשוט לתמרן בין הרצון לבנות את הזוגיות שלכם ואת ביתכם הפרטי לבין כיבוד רצונם של ההורים שתאכלו אצלם. אבל בעיקרון ניתן לומר שזכות קדימה היא לחיי המשפחה שלכם. והרי כך נאמר בתורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". יחד עם זה צריך למצוא את האיזון הנכון בשביל לצמצם את הפגיעה בהורים. ולכך צריך תבונה על מנת להסביר להם כך שלא ייפגעו, ומצד שני למצוא פתרונות. למשל לבקר אותם יותר באמצע השבוע ואולי אף לעזור קצת בביתם.
את צריכה לשוחח ברצינות עם בעלך, להסביר שאמנם את אוהבת ומכבדת אותם אבל את צריכה גם זמן איתו. ואז את צריכה לבקש ממנו את עזרתו בהעברת המסר בעדינות להוריו, ולמצוא את הדרך לדבר איתם ולהסביר להם את רגשותייך וצרכייך. וביחד להגיע לפתרון תוך אהבה וכבוד הדדיים
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם