כיבוד הורים - קללות

שאלה

כבוד הרב שלום רב!

אני בת 16 ויש לי בעיה קטנה..

הבעיה שלי היא שאמא שלי לא מפסיקה לקלל ולהגיד מילים גסות- לא אותי או את אחיי חס ושלום..אלא אנשים אחרים..

לדוגמא,כשמדברים על הערבים בחדשות היא ישר מתחילה להתקיף אותם,לקלל אותם ולהגיד המון מילים לא יפות או כאנחנו פוגשות בכביש באיזה עבריין תנועה שכמעט מתנגש בנו ישר מתחילות הצעקות באוטו ואימי ישר מתחילה לקלל אותו ולהגיד מילים גסות! וזה מאד מאד מפריע לי..

אני רוצה שהיא תרסן את עצמה במיוחד שאני ואחיי הקטנים בסביבה ואני לא יודעת איך להעיר לה..

אני לא יודעת אם יש לי בכלל הזכות להעיר לה..

היא אמא שלי וזה לא תפקידי לחנך אותה..

אגב,זה בכלל לא היה מפריע לי אם זה לא היה משפיע גם עליי במידה מסויימת,לפעמים אני מוצאת את עצמי פולטת איזו מילה לא יפה בלי כוונה..אין לי ספק שגם אחיי הקטנים לומדים ממנה ומושפעים ממנה..

חוץ מזה,זה לא נעים להיות בסביבה של אנשים שלא יודעים לרסן את עצמם,זה גם לא נעים לאוזן לשמוע קללות ומילים גסות..

מה לעשות?

(אגב,ההורים שלי חילוניים ולכן אני לא בטוחה שזה יעזור אם אני אביא לאימי איזשהי סיבה או הערה שקשורה לתורה בקשר לקללות..)

תשובה

לשואלת שלום רב.
את צודקת באומרך שאת אינך מחנכת של אימך. ודאי לא כשיש פערים ומתחים על רקע דתי ביניכן. אבל אם יש משהו שפוגע בך את בהחלט רשאית לאמר ולבקש בגלוי. ובד"כ דברים שנאמרים בעדינות ובכבוד מתוך אהבה וכאב, נשמעים. זה בתנאי שיש באמת סיכוי שהדברים יישמעו. אם אין לכך סיכוי, צריך ללמוד לחיות עם זה, כמו שלומדים לחיות עם דברים רבים נוספים. כדאי להמעיט במצבים שיזמנו קללות, למשל לא לראות יחד חדשות וכד'. ובמקביל לנסות "להתחסן"מהשפעה ע"י לימוד בנושא, גם של ההלכות וגם ספרי מוסר שיבטלו השפעה רעה ויקנו הרגלים טובים.
אגב, כדאי לא לתלות זאת בבעיה הדתית אלא בחוסר נעימות של שמיעת קללות.
בברכה
אפי קיציס

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה