שאלה
שלום, אני בת 16.
לא ידעתי אם לסווג את השאלה בנושא דתיים חילונים או בהורים ובני זוג, ובסוף בחרתי בזה.
אני מגיעה מבית שאף פעם לא היה מוגדר מבחינת הזרם שאליו הוא משתייך.
משפחתי המורחבת מצד אבי הם חרדיים לגמרי, אך לעומת זאת המשפחה מצד אימי פושרים למדיי.
גם את עצמי קשה לי לשייך לאיזשהו זרם,
מצד אחד אני לא רואה את עצמי חיה אורך חיים חרדי לגמרי, ומצד אחר אני גם לא ציונית אידיאליסטית שנלחמת בפינוי ישובים.
לפני כחודש הכרתי בחור בן 28 שחזר בתשובה לפני כיותר מחצי שנה.
הבחור למד עד עכשיו בישיבה בצפת, ועכשיו הוא ממשיך לעבוד, ובמקביל להשלים לימודי פסיכולוגיה לתואר שני.
לאחר שיחות ממושכות עם הבחור הבנתי שהוא בחור רציני שלא משחק משחקים, הוא שלם עם ההחלטה שלו לחזור בתשובה ואף מחזק אותי בתחומים שקשים לי.
באחד הימים הקודמים החלטנו שנפגש ונלמד ביחד קצת הרב קוק וקצת תניא.
הורי כמובן ידעו על הבחור, ואימי אף תמכה ואמרה שהיא מעוניינת לפגוש בו.
אבי לעומת זאת, לאחר שאמרתי לו שאנחנו רוצים להפגש שוב, אמר לי שבסופו של דבר אני אחליט מה לעשות, אבל שאני צריכה לדעת שהוא לא מעוניין שאני אכנס לקשר כזה מכמה סיבות,
אך הסיבה העיקרית והמכריעה היא, שהבחור חוזר בתשובה, ולא דתי מלידה.
אני מבחינתי מאד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, מפני שמצד אחד יש כאן את עיניין כיבוד אב, וחובתי לשמוע בקולו. אך מצד שני אני מרגישה פספוס גדול, כי אני באמת מרגישה שהבחור הזה יכול לתרום לי הרבה.
הבחור מצידו אומר שהוא רוצה להמשיך את הקשר, אבל שכיבוד הורים קודם, והוא לא רוצה לגרום למריבות וסיכסוכים. ואפילו אומר לי לא לכעוס על אבי. שהכל לטובה.
ואני רוצה לדעת מה אני צריכה לעשות עכשיו.
תודה על הסבלנות, וסליחה על האורך..
תשובה
שלום רב
חזרה בתשובה היא שינוי משמעותי שאדם עושה בחייו, ואם השינוי הוא אמיתי - הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות מאוד בעבודת ה', שחז"ל אמרו שאף צדיקים גמורים לא יכולים להגיע אליהם. בהסתכלות שלנו על עבודת ה' עלינו לעלות ולטפס כל הזמן, וכשאנו עושים זאת אנו מקיימים את תפקידנו בעולם. להשאר באותה הרמה זה מחוץ לתחום, היות ואנחנו איננו מלאכים שאין להם אפשרות להתעלות או לרדת, אלא תמיד נשארים קבועים במקומם. עלינו הקב"ה מסתכל בנקודת הפתיחה ובנקודת הסיום ובוחן כמה עלינו בסופו של דבר. לחוזר בתשובה יש, אם כן, הרבה מקום ומרחב לטפס ולעלות, לכן דרגתו גבוהה מאוד.
בעניין כיבוד הורים, אין שום ספק שאת זאת שצריכה להחליט בנושאים המהותיים של חייך. חתונה זה אולי הדבר המשמעותי ביותר בחייו של אדם, ובנקודה זו אין כמעט דריסת רגל לאב להחליט עם מי מותר לבתו להתחתן.
אך אצלך המצב הוא מעט שונה. האם את מתכננת להתחתן בשנה הקרובה? כי אם לא, ההלכה אוסרת על פיתוח קשר אישי ורגשי עם בחור אם זה ללא צורך של חתונה. את בת 16, עדיין לומדת בתיכון או במסגרת אחרת של לימודים, חושבת שתוכלי להסתדר עם הקמת בית וגידול ילדים? בנוסף יש לבחון את פער הגילאים שלכם. 12 שנים זה הבדל משמעותי בגילך.
אני לא יכול לענות בשמך על השאלות והתהיות הללו. את צריכה לבחון עמוק בליבך מה עלייך לעשות עם חייך ולאן את ממשיכה מכאן.
עשרת ימי תשובה זה זמן טוב לעשות את חשבון הנפש שלך לשנה הקרובה ובכלל להמשך חייך.
שיהיה בהצלחה רבה!
גמר חתימה טובה
אריאל ט.
(המשיב אינו רב)