שאלה
אחי חוזר בתשובה , גר עם אימי בן 33 . הוא מבקר את לבושה והתנהגותה, אימי לא דתיה אך שומרת שבת ,אחי שאינו נשוי עדין מאשים את אימי בעיקובים ובכל הצרות שיש לו ,. האם יש בכך הגיון דתי?
תשובה
לשואל שלום רב.
א. יישר כח לאחיך על חזרתו בתשובה ועל מאמציו להתחזק. זהו תהליך ארוך ולא פשוט, שבו אדם עובר תהליכים נפשיים במאמצים רבים. ולכן צריך לקבל אותו בהבנה ולעזור לו.
ב. אסור להגיד לאמא "את טועה". צריך לרמוז בעדינות "אמא תראי מה למדתי וכד'". ודאי שאסור לומר לה שבגלל העבירות שלה אני ניזוק.
ג. אדם צריך להתרגל שגורלו תלוי במעשיו הוא. לא עיכובים שמגיעים מאחרים אלא הוא עצמו, מצבו הרוחני, התפילה שלו, המצוות (כולל מצוות כיבוד הורים) והחסד שלו, הם הקובעים את גורלו.
יחד עם זה, על האדם לפעול בחוכמה בעולם המעשה, להשקיע ולפעול. כוונתי למציאת עבודה ומעמד כלכלי בכלל, למציאת בת זוג ומצב חברתי בכלל, וכן לכל תחומי החיים. ולכן אין לתלות שום דבר במעשי האמא, אלא בו עצמו ולנסות לתקן את עצמו כמיטב יכולתו.
ד. פעמים רבות אדם שמתחזק ורואה את הטוב שהוא מצא, רוצה להעביר את האור הזה גם לאחרים. צריך לדעת שלא כולם רואים את אותו הדבר ,ולכן עליו לנהוג עם אחרים בזהירות, בעדינות ובסובלנות, ובעיקר באהבה.
בברכה
אפי קיציס