שאל את הרב

כוס חמישית בפסח

חדשות כיפה הרב מאיר נהוראי 18/12/04 20:47 ו בטבת התשסה

שאלה

שלום רב!

אני עושה עבודה על כוס חמישית בפסח, ורציתי לדעת אם תוכל להפנות אותי לכמה ספרים בנושא?

ובנוסף, מאיפה לנו שצריכים כוס חמישית, מתי שותים אותה, ומדוע שותים אותה?

תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה

להלן מקורות בנושא זה:
על הכוס חמישית בליל הסדר
סדר רב עמרם גאון
"ואם רוצה לשתות כוס אחד אחר ארבעה כוסות, חוזר ואוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול וחוזר וחותם ביהללוך. שכך שנו חז"ל תניא חמישי אומר עליו הלל הגדול, דברי ר' טרפון. ויש אומרים ה' רועי לא אחסר."

פסחים (קי"ח.)
תנו רבנן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון, ויש אומרים: תהלים כג ה' רעי לא אחסר. מהיכן הלל הגדול? רבי יהודה אומר: תהלים קלו הודו עד תהלים קלז נהרות בבל, ורבי יוחנן אומר: משיר המעלות עד נהרות בבל, רב אחא בר יעקב אמר תהלים קלה מכי יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל. ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם, ומחלק מזונות לכל בריה.

"ספר האורה"
ואף על גב דבכל דוכתא לא אשכחן דתקינו רבנן אלא ד' כוסות, מכל מקום כיון ששנינו בזה המשנה חיצונה כוס חמישי מתקנת רבנן הוא, מיהו לא חובה אלא רשות, ומשום הכי לא אדכרי אלא ארבע כוסות, ומנהג דעלמא כרבי טרפון לומר עליו הלל הגדול".
רמב"ם הלכות חמץ ומצה (ח, י)
ואחר כך נוטל ידיו ומברך ברכת המזון על כוס שלישי ושותהו, ואחר כך מוזג כוס רביעי וגומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר והיא יהללוך ה' כל מעשיך וכו', ומברך בורא פרי הגפן ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים, ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול והוא מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל, וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות, ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אע"פ שאינו מקום סעודה.
ספר כלבו סימן נ
ואם יצמא אחר ד' כוסות יש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול והוא מהודו לה' עד על נהרות בבל ונשמת כל חי וישתבח וחותם ומברך בורא פרי הגפן, וכוס זה אינו חובה כמו ד' כוסות ואף על פי שדעתו לשתות כוס חמישי בשעת גמר ההלל מברך ברכת השיר על כוס רביעי כך כתב הראב"ד ויש פסקו שאומרה אחר הלל הגדול ואין זה נכון כי איך יעזוב הלל שהוא חובה ויברך על הלל הגדול שהוא רשות שאם ירצה יאמר אותו ואם לאו לא, וכבר כתבנו שהר"ם היה אומר אחר הלל ואינו חותם בה עד אחר הלל הגדול, ואסור לשתות יין אחר כוס חמישי, ומים יש אומרים שאסור גם כן אבל העולם לא נהגו למנוע עצמן מן המים ופוק חזי, וכתב הר"ז ז"ל דמנהגא הוא שלא לשתות אבל אסורא ליכא דמאי דאמרינן בין שלישי לד' לא ישתה אין זה רק כדי שלא ישתכר וימנע מלגמור הלל אבל אחר שגמר ההלל אם נשתכר לא הפסיד ולא נשכר, והראב"ד ז"ל כתב דודאי אסור איכא דהא חזינן דלא שרינן כוס חמישי אלא בהלל הגדול כל שכן שאין לשתות אחר כוס חמישי.

השגות הראב"ד על הרי"ף
"והארבעה כוסות סמכום באגדה כנגד ארבע גאולות והוצאתי, והצלתי, ,ולקחתי והחמישית כבר סמכוהו בהגדה כנגד והבאתי".
ברכות (ד.)
"אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר תהלים קמ"ה תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת - נימא תהלים קי"ט אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין! אלא משום דאית ביה תהלים קמ"ה פותח את ידך - נימא הלל הגדול דכתיב ביה: תהלים קל"ו נתן לחם לכל בשר! - אלא: משום דאית ביה תרתי.
משנה תענית (ג,ט)
היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול".
פסחים (צ"ט:)
"ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי".
פרוש הרשב"ם
"ואפילו לר' עקיבא דאמר עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות הכא משום פרסומא ניסא
שולחן ערוך אורח חיים סימן תפא סעיף א
אחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין, אלא מים. הגה: וכל המשקין דינן כיין (בית יוסף). ומי שהוא איסטניס או תאב הרבה לשתות, יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול.
ביאור הלכה סימן תפא
ולכאורה משמע מדברי הטור דלא פליגי הגאונים רק אם כוס ה' צריכה חתימה באפי נפשה או צריך לכלול אותה בחתימה דכוס ד' אבל בלי חתימה כלל רק באמירת פסוקי הלל הגדול לא סגי להתיר לשתות כוס ה' ולפי זה האי דינא דהג"ה לא מיירי רק בדוקא אם לא גמר עדיין את החתימה דמלך מהולל בתשבחות [דכל שגמר שוב א"א לשתות כוס ה' דבאמירת הודו גרידא לא שרי לשתות ולחתום בברכה כבר מסיק הטור דאסור מאחר שיש בזה פלוגתא דרבוותא] ולא משמע כן דהא הם חתרו למצוא היתר זה למי שהוא איסטניס וצמא לשתות וזה מצוי ביותר אחר שכבר גמר כל הסדר ופסק כבר מלשתות. וכן מפשטות דברי הרמב"ם ור' ירוחם משמע ג"כ להדיא דבאמירת פסוקי הלל הגדול גרידא בלי שום חתימה שרי לשתות כוס ה' ומצאתי להגר"ז שמפרש ג"כ כדברינו בכוונת השו"ע שכתב שצריך לומר הלל הגדול ונשמת עד החתימה ... אח"כ מצאתי לשלטי הגבורים שכתב דמדברי הרי"ף והרמב"ם משמע דבלי שום חתימה כלל מותר לשתות כוס ה' באמירת הלל אלא שמדברי הטור לא משמע כן עיי"ש והוא ממש כדברינו אלא שנראה מדבריו שהיה לו גירסא אחרת בטור בדברי שר שלום ובדבר ר"ע עיי"ש וצ"ע:

בהצלחה
מאיר נהוראי




כתבות נוספות