שאלה
שלום וברכה!
ניסיתי לא להכביד בשאלה, אז חיפשתי שאלות דומות באתר עד שהתייאשתי...
אני בת 20, מסיימת שנתיים שרות לאומי ואני יוצאת עם בחור בהסדר, הכל הולך ברוך ה' טוב. אבל הקטע המפחיד הוא ששנינו לא עובדים, שנינו רוצים לפחות עוד שנה ללמוד תורה ורק אח"כ ללמוד מקצוע, זה לא נכון למשוך קשר אבל גם.. למה להתחתן אם צפויים קשיים רבים מבחינת ההתארגנות עם החיים הזוגיים? האם כדאי לחכות בכל זאת? אולי לחכות לקשר אחר?
בתודה מראש.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אתחיל מהסוף.
אם את לא בטוחה בקשר אל אל תמהרי לקבל החלטה!
תקחו את הזמן ובקצב שלכם תתבשלו לאט עד שרגע ההבשלה יגיע לכאן או לכאן.
ולא משנה כמה זמן זה יקח ולא משנה מה אומרות הדודות או החברות וגם לא משנה מה מידת הלחץ .כי החלטה כזו חשובה לא מקבלים בלחץ.
ולגבי העיניין הראשון שכתבת-
ראי נא כי לא כל הדברים שקורים בעולם מתנהלים מה שאת רוצה או לפי איזה הגיון שאת מתווה או לפי ראליות מסויימת שאת חייה על פיה.
"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
נקודת המוצא היא שאתם הולכים לכוון של חתונה מתוך עוצמה ומתוך חיבור ומתוך הרגשה שאתם הולכים להקים בית ותא משפחתי בעם ישראל.
[הכנות של המעשה והטוהר שבו ,התודעה הפנימית והרצון להגאל מהבדידות ]יוצרים סיטואציה חזקה שבעזרתה ניתן להתגבר על כל הקשיים שקיימים.
(המקרה הקיצוני? הוא של רבי עקיבא שהיא התחתנה איתו בהיותו אלמן !! עם ילד !! בן 40!! ללא פרוטה בכיס !!וללא שכל!! -כל הנתונים בכדי לומר לאאאאאא לקשר שכזה אבל המוטיבציה של הקשר גברה על כל המכשולים שקיימים -והם קיימים ועוד איך!!! )
תמיד תמיד יש קשיים כאלה ואחרים ,הבעיות לא נגמרות ואחרי החתונה לא נחים על זרי דפנה. יש צורך במאמץ בכדי להתמודד עם ה"עולם הזה" על כל מה שהוא טומן בחובו.
אבל יש רק דבר אחד שאם הוא חסר אז קשה מאוד להתמודד ואם הוא נמצא אז קל מאוד להתמודד ואדרבא ההתמודדות הזו הופכת לאתגר ויש בה עיניין ואולי היא משמשת כמנוף גדול בכדי לגרום להבשלה סופית של הקשר.
מתמודדים ומנצחים.
שאו תפילה להשם שיתן לכם את הכוחות ושיאיר את דרכיכם ושיככון אותכם במסלול הנכון ושיהיו במסלול הזה כמה שפחות ניסיונות ומכשלות. ושלא תבושו ושלא תכלמו ושלא תכשלו לעולם ועד .
בהצלחה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם