כבוד הרב שלום!

בע"ה
שלום רב,
אין מקום להעריץ בני אדם ולו בגלל שהם בשאר ודם, כלומר שגם להם כמו לכל אחד יש מעלות וחסרונות.
אמנם אנחנו רוצים "לראות במעלות חבירינו ולא בחסרונם",אבל אנחנו יודעים ש"אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
אם ההערצה היא לא את האדם אלא את תכונותיו הטובות , או מעשיו והתנהגותו הראויה לשבח, הרי זה מבורך ,כי זה מעורר אותי לרצות להיות גם כן טוב וישר ונחמד וכו'.ואם מצאתי אדם שבעיני הוא מבטא מכלול של הרבה תכונות טובות , אין זה מפריע , אדרבא ,אידבק בו בדבקות של תלמיד לרבו,ושתדל ללמוד ממנו איך לפתח גם את התכונות הטובות שיש בי.
אבל אם ההערצה היא בגלל מה שהא עושה ואין לי יכולת ללמוד מזה, אזי היא פסולה , וכבר חז"ל הזהירו והסבירו שמקום קבורתו של משה רבנו , לא נודע , כדי שלא יעשו ממנו "עבודה זרה",מרב הערצה.
בברכה,אליעזר