יש משהו רע בציניות?

שלום וברכה,
זו שאלה מעניינת. בשביל לענות עליה כראוי אני צריך לדעת מהי ההגדרה המדוייקת של ´ציניות´, ועוד יותר מכך – לדעת לזהות את העמדה הנפשית שעומדת מאחורי הציניות. זו מלאכה בכלל לא פשוטה לאדם שאינו פסיכולוג מקצועי, והעובדה שאין כל האנשים שוים מקשה את הדבר עוד יותר. מה שאצל אחד מהווה ביטוי לדבר שלילי, מהווה אצל חבירו ביטוי לדבר חיובי. בדרך כלל אדם אינו בוחר להיות ציני, אלא זוהי צורת דיבור שמבטאת עמדה נפשית.
נניח, לצורך הדיון, שההגדרה הכללית של ציניות היא אמירת משפט בטון רציני, כאשר ברור לאומר ולשומעים שמסתתר מאחוריו מסר אחר מהמובן הפשוט שלו. כדי לנתח את העמדה הנפשית שמאחורי הציניות, צריך לנסות להבין למה מי שמדבר בציניות נוהג כך, ולא אומר את הדברים בצורה ישרה ומפורשת?
לפעמים הציניות היא סוג של מסכה. מכל מיני סיבות קשה לאדם לומר את האמת כמו שהיא, והוא מעדיף להסתתר מאחורי מסכה. בדרך כלל לא מדובר על תהליך מודע, אלא זהו ביטוי למה שמסתתר בנפש. ההתחבאות מאחורי מסכות היא אחד התופעות הבולטות התרבות המערבית, וכנראה היא נובעת מטשטוש הצדדים הפנימיים של החיים ומבריחה כללית מהאמת ומהפנימיות.
חמור מכך כאשר מטרת הציניות היא ללעוג. הלעג מוצלח יותר כאשר הוא עטוף בעטיפה, כשכלפי חוץ אומרים משפט רציני אבל ברור שמתכוונים להיפך.
אבל ציניות יכולה גם להיות סתם דרך לבטא דברים בצורה מקורית ומעניינת. אולי בסופו של דבר, המבחן הוא במינון. יכול להיות ששימוש אקראי בציניות יכול להיות ללא פגם, אבל ציניות קבועה היא ביטוי לעולם מלא המחיצות שבו אנו חיים.
אני שוב כותב שכתבתי את הדברים בלי שום הכשרה פסיכולוגית ואני די בטוח שהם לא שלמים ולא מדוייקים, אבל אני מקווה שמשהו יש בהם
כל טוב,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il