שאלה
אחרי גיל 30 יש הרבה יותר בנות מבנים. (שנתון הסטטיסטי של ישראל ועוד) המשמעות שאפילו כל בן יהיה נשוי לבת עדייןיהיו בנות שלא יוכלו להתחתן לנוכח האיסור על ביגמיה.
1. מה האמירה המחשבתית של היהדות על נושא זה?
2. מה הפתרונות המעשיים שיכולה להציע היהדות לבעיה זו?
3. מה אומרים באופן פרטני לבחורה שלא מוצאת שידוך בנתונים אלו?
(יודגש השאלה סטרילית - מתמטית לאור הסטטיסטיקה היבשה, בפועל כמובןמצב האיזון גרוע בהרבה לאור היחס בין מיעוט בנים דתיים [רבים נהיים חילוניים בצבא, מתחרדים, בנות יותר רוחניות ויש יותר חוזרות בתשבה, תוחלת החיים של בנים נמוכה ועוד]
תשובה
לפי דעתי, יש בשאלה כמה וכמה הנחות לא בדוקות, .
הדבר העיקרי שחשוב מאוד לומר, שאין שום דין או צידוק לנוהג שבחור צריך להיות יותר מבוגר מהבחורה. אם בנות ובנים ישתחררו קצת מצרות מוחין זו, ובנות בנות 30 יוכלו להתחתן בשמחה עם בנים בני 25 ואפילו 22, הרבה בעיות תפתרנה. כל עוד בנות מוגבלות לבני גילן ומעלה יש בעיה קשה בפרט כאשר השעון הביולוגי שונה, ואחרי גיל 45 יותר קשה לה ללדת, בעוד האיש יכול להוליד גם בגיל מבוגר. לכן חשוב לפרוץ את הנוהג של גיל שווה ומעלה, ולהושיע לבנות רבות.