יש בעיה שאני אוהב מישהי?

שלום "אחד".

קראתי את המכתב שלך כמה פעמים ובאמת ניסיתי למצוא מה לא בסדר.

אתה אוהב את הבחורה, אבל אהבה אמיתית, שמעלה אותך למעלה, כנה ואמיתית, שלא גורמת לך רצון לעבור על אף איסור, מחזקת אותך , עם הרבה הערכה כלפי הבחורה וכלפי "החבר שלה", (משו"תים באתר אתה ודאי יודע מה דעתנו כלפי חברות בכיתה ו' או ח') .

אהבה בגיל כזה, 14 , איננה בדר"כ אהבה לשם זוגיות או נישואין. זו אהבה שנגרמת מכל מיני סיבות ולרוב גם אין לה תכלית ומטרה בגיל כזה. כך שאם אני מחברת את זה לרעיון שאין לך משיכה פיזית כלפיה ואין לך רצון לגעת או דברים אסורים, אזי אתה אוהב מישהי בעם ישראל, שגורמת לך לעשות טוב יותר, וזה דבר מבורך. אם אתה שומר ממנה את המרחק הראוי אני רואה בזה דברים חיוביים מאוד.

מנגד אתה מתאר "החמרה" שאתה נוקט ב"אהבת לרעך כמוך"- אידיאולוגיה מקסימה שאומרת לא רק "ואהבת לרעך כמוך", אלא גם "מה ששנוא עליך"- לא לפגוע במישהו אחר כדי להשיג משהו עבורך, ולדעתך אתה פוגע בזה.

יש לי שאלה: אם אבא, אמא והאחים שלך אוהבים אותך- האם הם "גוזלים" משהו זה מזה?

חלילה! כשאתה אוהב מישהו אינך פוגע באהבתו של מישהו אחר לאותו אדם- אתה מוסיף אהבה לעולם. כמובן- שוב, כל עוד אתה לא פוגע בקשר ביניהם ולא עובר על דברים. כשאתה אוהב את הבחורה ועושה דברים טובים אינך פוגע בו וזה לא נעשה על חשבונו. לפי מיטב הבנתי את מכתבך- הם בכלל לא יודעים את זה (שאתה אוהב ומעריך אותה!)

אם אתה אוהב אותה, אבל שומר את זה לעצמך, ואוהב אותה אהבת הערכה לפועלה וערכיה אינני רואה בזה שום פגיעה בבחור השני.

דבר שני שאני רוצה לומר לך: זה טוב שהבחורה מושכת אותך לעשייה טובה, אבל יש לי בעיה עם זה שאמרת שאתה עושה "בשבילה". מעשים כמו שמיעת שיעורים, עשיה למען הגוש או שמירת נגיעה, עליך לעשות בשביל עצמך. כדי להיות טוב יותר, ואז האידיאולוגיות שתגבש לעצמך לחיים יהיו יותר איתנות- שזה מה שאתה פוחד ממנו, לבטל אידיאולוגיות עקב רגש. אם המעשים שלך ינבעו ממחשבה , הבנה ועומק לא תוכל לבטל אותם, כי באמת תאמין שזו הדרך, ובשביל זה אתה צריך לעשות למען עצמך דברים.

לשמוע שיעורים- כי זה מעניין, מעמיק אמונה. לשמור נגיעה- כי זו ההלכה, כדי לקדש את הקשר שיהיה בבוא העת עם אשתך לעתיד בע"ה, לעשות למען גוש קטיף וארץ ישראל. אם תעשה בשבילה, בשביל תשומת ליבה- אזי אם תפסיק לחבב אותה- תפסיק לעשות, אם היא לא תשים לב לעשייה אתה עלול להגיע לידי התרברבות בפניה כדי שתשים לב, והכי לא טוב- אתה לא בונה קרקע יציבה למהות העשיה, אתה עושה רק כי זה מוצא חן בעיני מישהו אחר ולא למען העשיה עצמה- ולכן האידיאולוגיות שלך עלולות "לההפך בהינף יד" כפי שכתבת שאתה חושש.

אני מציעה לך להמשיך לאהוב. להעריך אנשים. ללמוד מהם דברים טובים. להקפיד על האידיאולוגיות שאתה בונה לעצמך, ולהוסיף אהבה בעם ובארץ.



כל טוב

שלומציון

shlomtsionk@yahoo.com