שאלה
שלום רב לכבוד הרב!
אני בחור כבן 42 נשוי.אני חובש כיפה ונוהג ללכת לבית הכנסת לתפילות ולשבת.אני מרגיש שסיגלתי לי דרך להסתכל בדברים שקורים מחוצה לי כלומר בעולם לאנשים עם פירוש אמוני לדברים וכך לקבלם.לדוגמא שאדם מסוים סיים את שליחותו לכן נפטר צעיר וכו וכו.
אני מרגיש שבערך כחודש נכנסה למוחי מחשבה שלילית או אולי מציאותית אשר מפריעה לי במהלך החיים.
אני קצת מתבייש על הנושא אך אשמח לשתף בתקווה שאקבל פתרון.
אני חושב על רוצחים ומתאבדים שבעצם מה יהיה בסופו של דבר איתם (אחרי מותם) הם יתוקנו? הם יעברו זיכוך ארוך ומייגע של דורות ואז יתוקנו ויקומו בתחיית המתים או מה?
החלטתי לשאול את השאלה הזאת מכרה שהיא בת של רב מקובל והיא אמרה לי שהם אחרי המון המון המון זמן אפילו דורות יתוקנו ואז יכנסו לגן עדן אבל לא יקומו לעולם.
מאז אני מרגיש שאני חושב על מחשבה זו המון זמן וכל הזמן מנסה לתת לעצמי הסבר שיניח את דעתי וישחרר אותי ממחשבה זו.
אינני יודע למה מחשבה זו לא עוזבת אותי ? אולי ציפיתי שיאמרו לי שכולם יקומו בתחיית המתים .אני מרגיש שלאחרונה קצת עייפו אותי המחשבות האלו.
1) האם זה הייצר הרע שמנסה להתל בי ולהפיל אותי?
2) כיצד עליי לנהוג על מנת שמחשבות אלו לא ישפיעו עליי?
3) מה עליי לומר לעצמי כאשר מחשבות אלו עולות לי?
4) כאילו קורה פה טריק של הייצר הרע שאומר לי שהם לא יקומו ואז בעצם איך הקב"ה הוא טוב אחרי שקיבלו עונש רציני?
5) אני רוצה לקחת את עצמי בידיים ולהפסיק לחשוב על זה תוך כדי אמירה שתרגיע אותי.
6) איך בעצם אני יכול להשתחרר ממחשבות כאלה?
7) אני חושב שאני אדם טוב שיש לו קצת רגישות באישיות וזה מכניס אותי קצת לדכדוך. אז איך ניתן להתמודד עם זאת לפי מיטב ידיעתך?
8) האם ישנה דרך לחשוב כל הזמן חיובית וגם שעולה מחשבה כזאת אז גם להמשיך לחשוב חיובית גם עליה? בעצם איך להגיע לאיזון האישיותי ?
9) אשתי אמרה לי כמה פעמים שאני יותר מדי חושב על אנשים אחרים ואני שואל את עצמי כיצד ניתן לסגל דרך חיים שלחשוב רק על הנעשה בעירי? כלומר עניי עירך קודמים. האם עליי לומר לא אכפת לי ,לא אכפת לי וכך להתגבר על זה?
אולי יש דרכים פשוטות יותר שצריך לנהוג על מנת להביא את עצמי למצב רגוע יותר
אני אשמח מאוד מאוד אם תייעץ לי.
המון תודה ובשורות טובות.
תשובה
שלום וברכה
יש הרבה תעלומות בחיים שאנו עומדים מולן, ולא יודעים לפענח אותן.
אנחנו לא יודעים לפענח את מה שמתחולל מחוץ לעולמנו.
הרצון לפענח זאת אינו בושה כלל וכלל, אולם אנחנו די "תקועים" בנושאים אלה.
כל מה שנאמר על "חוקי גן עדן", כגון מה שאמרה לך בת הרב המקובל – הוא ספקולציה. יכול להיות שכן; יכול להיות שלא; מה שבטוח הוא שהיא לא יודעת דבר. לא לגבי עולם הבא, לא לגבי גן עדן, לא לגבי תחיית המתים.
אינני חושב שזה יצר הרע. זוהי נטייה מאוד אנושית וטבעית לבקש את מה שמאחורי המציאות. לפעמים היא יותר קיצונית, ואז כדאי לקבל סיוע מקצועי בתחום זה, כי אנו הרבנים לא מומחים בכך. אולם במישור הרוחני/פילוסופי מאוד ברור מה אתה רוצה, אולם כדאי פשוט לומר לעצמך כי זהו אחד המחסומים שבין אדם לאלוקים – והוא בלתי עביר.
אולי יהיה נכון ללכת בשני צירים – בציר הייעוץ בתחומים המקצועיים, ובציר בו אנו יותר מומחים, והוא הציר התיאולוגי. הציר הזה אומר שאנו חיים בחוסר ידיעה, אולם עם הרבה אמונה כי ריבונו של עולם "צדיק ולא עוולתה בו", ולא ייעשה עוול אפילו לא לרוצחים (וקל וחומר למתאבדים), אלא אמת וחסד אלוקיים בעולם האמת.
במקביל, עצת אשתך יכולה להיות פרקטית מאוד. כלל גדול בהלכה הוא "שלך קודם לשל אחרים". זה אינו כלל אגואיסטי כפי שהוא נראה במבט ראשון, כי אם עוצמה הפועלת מכוח "הרחבת המעגלים", לאמור: מתחילים במעגל האישי, מתרחבים למשפחתי, מתרחבים לציבורי וכדו'. אולי באמת כדאי להעסיק את עצמך במעגל הפנימי של עצמך כפתיחה להרחבת המעגלים.
אני מקווה שעזרתי מעט, ואם לא – אנא שוב.
כל טוב ושמחה