שאלה
כבוד הרב שלום,
בתשובתך לשאלה מסוימת העתקת את דברי ברמב"ם בהלכות מלכים פרק ב' לגבי יציה לחו"ל.
מתוך דבריו האם אפשר להסיק שיצאה לחו"ל לצורך משפ' אפילו אם זה זמני אסורה.
תודה רבה, אפרת
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית אעתיק לך את דברי הרמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה,
אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין,
במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום. "
נחלקו המפרשים והפוסקים בדברי הרמב"ם האלו.
הרבה מהם מפרשים את הרמב"ם לאיסור .באופן מוחלט.
יש חלק שהבינו מתוך הוספת המילים ["וכן יוצא הוא לסחורה"] שהכוונה היא שמותר לצאת לכל מה שדומה לסחורה (יציאה למטרה מוגדרת מראש ולזמן מוגדר מראש ולעיסוק מוגדר מראש ולחזרה ביעד מוגדר מראש)
ראי גם בתשובתי ב:
להיכן כדאי לטייל:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=24575
וגם ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26827
בברכה,
עוזיאל
.