שאל את הרב

''ימי טהרה'' שלאחר לידה

חדשות כיפה הרב דב ברקוביץ 28/10/09 15:38 י בחשון התשע

שאלה

שלום הרב.

כידוע אין חכמים יכולים לפסוק בניגוד לדין תורה מפורש. מלבד 2 מקרים בולטים:

תקיעה בשופר בראש השנה שחל להיות בשבת

ונטילת לולב בחג ראשון של סוכות שחל להיות בשבת.

בשני מקרים האלה חומרת חז"ל באה בצורה זו של "שב ואל תעשה". וזאת משום חשש שיבואו לעבור על איסור תורה (טלטול)

שאלותי:

1) מהו המקור המפורש בו אוסרים חכמים על יולדת ובעלה להיות יחד כל עוד רואה דם?

2)כיצד חכמים מטמאים דם זה אם התורה כותבת בפירוש שדם זה טהור (ע"פ תרגום אונקלוס, ב"ר ובחז"ל - "דמי טהרה") ???

הרי דבר זה סותר דין התורה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.

אילו היה פה חשש מסוים אחר כמו בר"ה - שמא יבוא לטלטל השופר - את זה עוד אפשר להסביר בחומרת חז"ל על התורה במקרה של "שב ואל תעשה", אך במקרה שלנו אין שום חשש לדם נדה - כי מהתורה - כל (!) דם אותו רואה האשה לאחר לידת זכר/נקבה במשך 33/66 יום לאחר טומאתה או 40/80 יום לאחר לידתה הוא טהור!!

לכן איני יכול להבין זאת.

האם לרב יש הסבר??

תשובה

שלום יעקב,

סליחה על האיחור הרב במשלוח התשובה לשאלתך. היה לי עומס רב ולא ניגשתי בשבועות האחרונים לשאלות שקיבלתי מהאתר.
שאלת שאלה שהרבה שואלים, אבל ההנחה הבסיסית שלך איננה נכונה. בפרק הראשון של המשנה, פרק א במסכת ברכות, עורך המשנה, רבי יהודה הנשיא, מונה חמש קבוצות של הלכה בהן חכמים פועלים ביחס לנאמר בפסוקי התורה. בחלק מהן חכמים מעמיקים את המשמעות של הכתוב ובחלק דורשים מילים או ביטויים עמומים. לכל אחת מהקבוצות ישנן השלכות הלכתיות מעשיות כפי שמתואר שם. כוונת רבי בכך הייתה לפתוח את ספרו שהיווה אז האוסף השיטתי העיקרי לדברי חכמים ופסיקותיהם כדי לתת לנו הקדמה מפורשת לעצם הפרויקט של התייחסות בני אדם לתורה א-להית באופן ש,דורש" אותה ובעצם מביא אותה לבחינה של התחדשות וגילוי.
הקבוצה הראשונה בה הוא מתחיל את שרטוט סדרת קבוצות הלכה אלו היא "כדי להרחיק את האדם מן העבירה". גם בפתיחתו למסכת אבות הוא סיים את המשנה הראשונה על אודות מסורת התורה שבעל פה במילים, "עשו סייג לתורה", מה שמהווה הקבלה ל"כדי להרחיק את האדם מן העבירה", מה שפתח את המשנה כולה.
כלומר, הוא כמו קובע שאם חכמים ידאגו לקיום מצוות התורה בחיי בני אדם גם על ידי "ביטולה", יוכלו לעצב את הבסיס המאפשר גם פרשנות ודרשות המרחיבות בהרבה את כוונתה.
אנו מכירים הרבה הלכות ש"שינו" חכמים את מה שכתוב בתורה כדי "להרחיק את האדם מן העבירה"? המשנה הראשונה במסכת ברכות נותנת לנו כבר דוגמא אחת. מן התורה אפשר לומר קריאת שמע של ערבית עד עמוד השחר, אבל חכמים פסקו, וכך היא ההלכה לכתחילה, רק עד חצות הלילה.
ומה אם מצווה מפורשת כמו שמיטת כספים, מצווה הנראית כנדבך מרכזי ביותר בכל מערכת מצוות שמיטה ויובל, בסיס של תפיסת עולם ממש – עד שבא הלל הזקן ותיקן פרוזבול ובכך כמעט העלים את שמיטת כספים מהעולם. יש עוד דוגמאות רבות, ברוך השם. הרי הקדוש ברוך הוא נתן לבני אדם המתמסרים לתורתו להפגיש את דבריו עם מציאות משתנה ומתהווה. זהו חלק מהותי מהציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". זהו תוכנו של בורא עולם נצחי המעוניין לרדת לתוך העולם – אפשר לומר שזה עצם סיבת הבריאה – שיהיה נצח בתוך עולם נברא מפורד ומתהווה, ושהאדם יביא לכך. אין אפשרות שזה יתקיים בלי שניתנה למוסרים את הנפש על התורה את הסמכות לחדש כאשר יש צורך בכך. ניתנה גם הסמכות לתקן תקנות ולגזור סייגים על אף שנראה שמבטלים את הנאמר במפורש. "עת לעשות לה´, וביטולה זוהי קיומה.
במקרה שאתה הזכרת המציאות היא עוד יותר מעניינת. המוסרים את נפשותיהם כדי לקיים את התורה הם נשים וגברים שמאמינים שבקבלת האיסור הנוסף על עצמם הם מבטיחים לעצמם, לחבריהם ולילדיהם שנהיה מודעים לחיוניותה של שמירה על כל פרטי חיי טהרה וקדושה מתוך טבעיות המהווה עיקר בקשר הזוגי היהודי.
בברכה, דוב ברקוביץ

דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות