יין ובשר ולמה אסור?

ב"ה



ברכה ושלום.


1) בזכתך עברתי כעת על 12 המשניות של פרק ה' ולא ראיתי את מה שאתה כותב .
מבחינת ההלכה מותר לשים יין (כשר) בתבשיל (כשר).

2)כי זה איסור ראה מה נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קכג
סעיף א
[סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. וה"ה למגעם, ביין שלנו. הגה: א משום גזירת יין שנתנסך לאלילים. ב (א) ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, ג י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה; וכן סתם יין שלהם, אינו אסור ליהנות ממנו. ולכן מותר לגבות בחובו מן העובדי כוכבים סתם יינם, מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי). וה"ה בשאר הפסד, כגון אם עבר וקנה או מכר, אבל לכתחלה ד אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיימוני פ"ח דמאכלות אסורות והגהות אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו /ע"ו/). ויש מקילין גם בזה, ה (ב) וטוב להחמיר. "]

והמקור זה בתלמוד בבלי מסכת שבת דף יז עמוד ב

[דאמר רב אחא בר אדא אמר רבי יצחק: גזרו על פתן משום שמנן, ועל שמנן משום יינן. על פתן משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת? - אלא: גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן, ועל בנותיהן משום דבר אחר, ועל דבר אחר משום דבר אחר. "]
וכתבו התוספת הסר מעניין למה יין חמור יותר משמן :

"[על פתן ושמנן משום יינן - הקשה ריב"א מ"ש שהחמירו טפי ביין לאסור בהנאה מפת ושמן ותירץ מפני שהיין משמח אלהים ואנשים והיו רגילין לנסכו אפי' שלא בפני נכרי הואיל והוצרכו לאוסרו משום בנותיהם נתנו בו חכמים דין וחומר יין נסך ממש כיון דפעמים היו מנסכין אותו אפי' שלא בפני נכרי."]

3)כן .וברכתו בורא פרי הגפן.



בברכה,


עוזיאל