שאל את הרב

יחס לאבא שנכשל

חדשות כיפה חברים מקשיבים 26/06/06 16:10 ל בסיון התשסו

שאלה

היי...אז ככה אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל...אבל לפני כמה שבועות חזרתי מחברה בלילה...ואבא שלי נרדם מול הטלויזיה..והיא היתה דלוקה וראיתי שהוא ראה ערוץ עם סרטים ממש לא צנועים קיצר מהר כיביתי ת'טלויזיה...והלכתי לישון וממש ניסיתי לשכוח מזה..וגם בכלל היתי בשיא השוק..כאילו אבא שלי?!...אדם ממש צדיק...וכאילו בין רגע כל הכבוד שהיה לי אליו נעלם...אבל ניסיתי לא להראות את זה וכאילו הכל כרגיל...אחרי שבוע עוד פעם אותו דבר קרה..ועוד פעם תוכניות ממש לא צנועות..בערוצים שהם חסומים שאפשר להיכנס אליהם רק עם קוד...אז מין הסתם הוא נכנס אליהם...וככה זה קרה עוד פעם ועוד פעם..ואני ממש מיואשת..אין לי מושג מאיפה זה נחת עליי ומה בכלל אני אמורה לעשות...זה ממש הפתיע אותי כי אבא שלי הוא אדם ממש מאמין וגם ככה מכירים אותו והיתי בשווק..עכשיו מה אני יעשה?!...מצד אחד כל הכבוד שהיה לי אליו הלך..אני ממש מנסה לא להראות את זה אבל בפנים אני פשוט נגעלת...בהתחלה חשבתי אולי פעם אחת הוא נפל בזה אבל עוד פעם?...לספר לאמא שלי?..כי אני יודעת שאם אני יספר לה היחסים ביניהם ידרדרו...והיא ממש תהיה עצובה ומאוכזבת..ואני לא רוצה שהיא תהיה...קיצר אני ממש מבולבלת אז אם אתה יכול לעזור לי... (אני בת 15)...

תודה רבה..וממש סליחה על אורך השאלה אני פשוט מבולבלת...=)

תשובה

שלום לך שואלת יקרה!
המקרה שאת מתארת הוא מביך ומבלבל.
אני אנסה להעלות כאן כמה נקודות למחשבה.
קודם כל:
תמיד צריך לדון לכף זכות, אם כי במקרה הזה זה נראה כמעט בלתי אפשרי.
עדיין, תשאירי לך פתח קטן, ואפילו אבסורדי לדון לכף זכות.
למשל: המחנך של אחיך סיפר לאבא שלך שיש ילדים בכיתה שמגיעים לתוכניות כאלה ואבא שלך רצה לראות במה מדובר ומרב שזה לא עניין אותו הוא נרדם

זה תמיד טוב לנסות לחשוב על צד של זכות.
נקודה שניה:
"אם ראית תלמיד חכם שחטא בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה"
כלומר, לפעמים יש שעות בהן היצר מתגבר בעייפות ובתאווה מגיעים לחטאים אבל אחר כך בצלילות ועירנות, מאד מתחרטים וחוזרים בתשובה שלמה.
אנחנו מחויבים לחשוב כך על אנשים שמחוזקים כיראי שמיים טובים ועדינים, ולפתע ראינו אותם בחטא שכל כך לא הולם את דמותם.
אנחנו צריכים לחשוב שבטח גם הם מאד לא מרוצים ומגנים את עצמם ומתייסרים על הנפילה הגדולה בחטא זה.

נקודה שלישית, בהקשר לכיבוד הורים:
שתי הנקודות הקודמות קלות יותר כלפי זרים אבל כלפי אבא? זה מאד קשה. עדיין תוכלי לנסות לחשוב בכיוון הזה אבל, בטח יהיה לך עדיין מאד קשה להעריך אותו.
את מספרת לי במכתב שלך עד כמה קשה לך כי בן רגע כל הכבוד שהיה לך אליו נעלם.
בעניין זה אני רוצה לשתף אותך בתובנה מאד עמוקה ששמעתי מהרבנית אסתר לבנון שתחיה בשיעור שהיא נתנה בעניין כיבוד הורים.
כבוד: זה משהו חיצוני: מאכילו, משקהו וכו'
גם מורא זה משהו חיצוני: לא יסתור את דבריו, וכו'
(אפשר ללמוד את ההלכות).
בשום מקום לא כתוב שכבוד =להעריך את ההורים
בשום מקום לא כתוב שמורא =לשמוע בקולם בכל מחיר.
הבילבולים הללו מסבכים אותנו וככל שגדלים זה מסתבך יותר.
כי גם אם לא מגלים דברים כמו שאת גילית. מגלים דברים אחרים, דקים יותר אולי, שעלולים לחבל בהערכה שלנו להורים , ואז חושבים שאין לנו סיכוי לכבד הורים, אבל זה לא נכון. חוסר הערכה לא סותר את הכבוד.
בכבוד- את מחויבת בהערכה- לא.
אם את לא מצליחה להעריך את אבא שלך-לא נורא. העיקר שתשדרי לו כבוד ומורא באופן חיצוני כפי שאת מחויבת.
כמובן, אם תצליחי להעריך אותו באופן פנימי לפחות על חלק מהדברים שהוא עושה זה יהיה מאד יפה, ואני בטוחה שיש בו הרבה דברים טובים שראוי להעריך אותו בגללם. זה רצוי, כדאי, טוב וראוי אבל לא מצוות עשה!
נקודה נוספת: מה אמא שלך יודעת או לא
זה לא שייך לך בכלל. גם לא כדאי לך להיכנס לעניין זה של מה אמא חושבת על אבא בשום נושא. זה החיים שלהם הזוגיות שלהם הפרטיות שלהם הבעיות שלהם. תעזבי, את יכולה הרבה להזיק לך ולהם.
בהצלחה רבה
בשורות טובות ישועות ונחמות
רויטל

כתבות נוספות