שאלה
כבוד הרב שלום רב,
לאחרונה נתקלתי בבעיה שמאוד מציקה לי ואני לא יודעת כיצד להתייחס אליה.
אני עובדת שכירה בחנות כלבו גדולה נגיד את זה כך.
אני חדשה שם ומטבע הדברים עדין לא משופשת מספיק בעבודה עם כי מתייחסת אליה ברצינות ולומדת כל יום ומפנימה דברים חדשים.
יש לי אחראית משמרת שנטפלת אליי משום מה באופן קבוע אף על פי שלא עשיתי משהו לא בסדר.
היא צועקת עליי ומעבירה הערות די לגלגניות.
זה מגיע לכך שהיא צועקת עליי לפני כולם שאני עושה את אותה טעות 10 פעם לפני כולם, כלומר העובדים וקהל הלקוחות, כשבפועל מה שקרה זה שנתקלתי בבעיה מסויימת שלא ידעתי איך לפתור אותה ולכן פניתי לאחראיות משמרת לעזרה...
בנוסף, שמו לי עוד משמרות מחוץ לסידור העבודה שנאמר לי בתחילת השבוע וכשביקשתי רק לבדוק אם יש אפשרות להתחשב בי (הרי אני לא רק אדם עובד אלא יש לי גם סידורים אחרים כמו בנק, לימודים ועוד..) נעניתי בשלילה.
לא שה"לא" הוא מה שהפריע לי, אני מודעת לכך שיש אילוצים במערכת ומוכנה גם לספוג את זה ולבוא לקראת אלא זו הצורה שבה זה נאמר לי: "נו, ו... מה את רוצה עכשיו, את לא שנה כאן, ולא חודש, אפילו זה לא..." מיותר לציין שאפילו לא הסתכלו עליי.
ועוד הרבה דןגמאות מהסוג.
אני מבינה שזו עבודה ולא באתי לנפוש, אבל אני מרגישה שבגלל שיש לה אי אילו סמכות מעליי אז היא מרשה לעצמה להתייחס אליי, (ושוב, זה לא מה שנאמר, ומה המסר שהועבר, אלא הצורה שבה הדברים נעשו) איך שבא לה...
אני לא מרגישה שאני יכולה לגשת אליה, כי א זה לא שהיא צעירה ועם פטיל קצר ככה שזה מטבע הגיל או משהו בסגנון, מה גם שהיא אפילו לא מסתכלת עליי כשאני באה לדבר איתה.
אני מתנצלת שהארכתי בדברים אבל אני מאוד אשמח לשמוע מה דעת הרב על כך ואם יש משהו שההלכה אומרת על כך שיוכל לחזק עמדה מתאימה בהתייחסות לסוגייה הזו.
בברכה,
תשובה
שלום
זו אינה שאלה הלכתית או מוסרית, אלא שאלה אנושית. לכן אני משתף אותך רק במחשבותי הפרטיות כאדם פשוט על מנת לסייע לך.
אני הייתי מנסה לחשוב לעצמי עד כמה אני רוצה את העבודה הזו. לא יתכן שיתיחסו אלייך כך, ועלייך לעמוד על זכותך בתוקף ובנועם הליכות בו זמנית.
אמרי לה שאת רוצה דבר איתה על דבר חשוב ואישי לאחר העבודה, ושתפי אותה בפגישה בכך שאת שוקלת את דרכך בשל הפגיעה שלה בך.
האפשרות להמשיך להפגע כל יום, לא באה בחשבון. עמדי על שלך. כך נראה לי, תכריעי לבדך.
כל טוב