שאלה
שלום כבוד הרב,
השאלה שלי היא לגבי חברה כבת 21 אשר מגיעה מבית דתי. בשנה שעברה היה לה חבר והם לא שמרו נגיעה ולקראת סוף הקשר הם קיימו יחסי מין.היא מספרת שמאז הפעם הראשונה שהם קיימו יחסים היו לה חרטות אך היא לא הצליחה לעצור את עצמה, והמשיכה במעשה זה. לפני כחצי שנה הם נפרדו, ומאז היא נהפכה לאדם מאוד עצוב,כל פעם שהיאנ חושבת על המעשה שעשתה היא מתחילה לבכות,והיא מאשימה את עצמה שלא הייתה חזקה מספיק. וזאת בשל המעשה הזה שהיא עשתה.היא קיבלה על עצמה לשמור נגיעה לחלוטין כדי שלא תגיע ממעשה קטן לדבר הזה שהיא עשתה.היא גם שמעה ממישהו שסיפר לה שהרב שעורך את החופה בודק את הבתולים של הבחורה לפני החופה, ובנוסף היא מפחדת שכשהיא תספר לבחור הבא שתהיה איתו בקשר למטרה של חתונה הוא יעזוב אותה ולכן היא לא מעוניינת להכיר אף אחד. מה עושים, האם מה שהיא אומרת בקשר לרב ביום החופה הינו נכון, ואיך לעודד אותה כן לצאת עם בחורים?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואלת וחברתה שלום רב.
מתוך השאלה ניכר כאב רב. אנסה לענות, אך אנ, קראי את דברי עד סופם.
א. אכן זוהי עבירה חמורה. ומכאן גם מובן כל מה שאנו מדברים כל הזמן על איסורי נגיעה, ייחוד ושאר דיני צניעות. הרי ודאי שכל אחת רוצה להגיע ליום חופתה נקיה וטהורה וחדשה. וגם אם נראה לנו שזהו זה וזה מי שאיתו נבלה את שארית חיינו, יש להקפיד על כל האיסורים ואפילו על "דברים קטנים" עד החתונה. ולכן יפה עשתה חברתך שהחלה לשמור על כל פרטי ההלכה.
ב. צערך הגדול מובן והוא מעיד על נפש בריאה. וייתכן שזה גם מה שעמד בבסיס הפרידה, כלומר תחושת הרתיעה הטבעית של נשמתך מדבר מה שלא היית שלימה איתו. נשמתך הטהורה היא זאת שגורמת לך להרגיש עכשיו לא טוב. זהו שלב בסיסי בתשובה - חרטה על העבר. אבל מצד שני אסור שצער זה יהיה משתק ומדכא. להיפך. ראי בכך סימן לנשמה בריאה ותשתמשי בכך כמנוף לתיקון, תשמחי על כך שכעת את מקפידה ושומרת. חסד עשה עמנו הבורא שהוא מאפשר לנו לחזור בתשובה. הרי זה מהותה של התשובה - שבאמצעות מעשנו והתעלותנו בהווה אנו מתרנים את העבר. ולפי מה שאת מתארת חברתך אכן עשתה כברת דרך רוחנית ארוכה והיא כעת במקום אחר מזה שהייתה בו בשעה שטעתה. וזה מה שמדברים חז"ל על בעלי תשובה שזדונות נעשים להם כשגגות, ובתשובה מאהבה זדונות נעשים להם כזכויות. ולכן אל תתרכזי בעבר, עזבי אותו ותתקדמי הלאה. תלמדי, תתפללי, תעסקי בחסד ובדברים חיוביים, ואז מתוך שמחה תמצאי בן זוג שיתאים לך ולרמתך עכשיו.
ג. ולגבי הרב. לא היה ולא נברא! מעולם לא שמעתי על רב שמתעניין בבתולי הכלה! ערכתי חתונות רבות ומעולם לא שאלתי את הכלה שאלות אינטימיות כאלה! חס ושלום! ובטוחני שהיו כאלה והיו כאלה, אך אין זה עסק שלי כלל. זה עניין בינך ךביו עצמך ובין חתנך.
ד. לחתנך ודאי שתצטרכי לספר. אך לא בתחילת הקשר. תחילה נפגשים, מכירים, יוצאים ומתחיל להתפתח קשר. כאשר רואים מגיעים לשלב מתקדם יותר שבו כבר נםתחים יותר מספרים לאט, ("הייתי בעבר עם מישהו"), ורק אח"כ מספרים בגלוי (אין צורך בפרטי פרטים). במצב זה רוב הסיכויים שאם הבחור כבר זכה להכיר אותך באמת הוא לא ירתע אלא להיפך, יכיר את כוחותייך ןיעריך אותך.
לסיכום: אמרי לחברתך שלא תתן לזה לשבור אותה, שתשמח במה שהתקדמה ולאן שהיא הגיעה, תמשיך להקפיד ולקיים את ההלכה, להתקדם ולהתעלות והכל מתוך שמחה. ואז הכל יבוא על מקומו בשלום ותמצא את חתנה המתאים.
בברכה
אפי קיציס
שאלות המשך - נא לשאול כשאלה נפרדת ולא כתגובה!