שאלה
שיל"ת
שלום רב! קודם אשריכם על עבודת הקודש שאתם עושים!
אני לומדת בכיתה י"ב. כידוע בכיתה זו יש המון לחץ גם מצד הבגרויות וגם מצד שירות הלאומי. במסגרת הלימודית מאד קשה לי. אני באה ממשפחה שאחיי הגדולים מאד חכמים ב"ה (החכמה מאיתו יתברך כמובן.. ולכן הם הוציאו גם ציונים טובים בבגרויות) ואמא שלי די פרפקציוניסטית. עקב כך, היא מצפה ממני להוציא ציונים טובים ולהיות ב"יחידות המובחרות" כלומר אפשר להגיד שבגללה הגעתי למגמת פיזיקה ואני לא יורדת מ-5 יח' מתמט' ואנגלית, מה שהופך את הלימודים למאד קשים ואינטנסיבים. האמת, שאני די מתקשה וממש מרגישה שמצפים ממני מאד. בגלל שאימי כזאת אני מרגישה שכל פעם שאני מקבלת ציונים לא טובים, היא מתביישת בי ולא מרוצה ממני ולכן גם טוענת שאני לא משתדלת מספיק (מה שלא בהכרח נכון). עקב כך, אני ממש מרגישה שיורד לי הבטחון העצמי. גם בבית הספר אני לא תמיד מקבלת הרבה אמונה מהמורים כלומר שהם באמת מאמינים בי שאני יכולה להצליח.אבל אם לא בבית הספר אני מצפה לקבל תמיכה ואמונה בי לפחות בבית. מה שאני לא מקבלת מאימי. אחותי הגדולה ואבי לרוב כן מאמינים בי אבל אני רואה את אמא כבנאדם הכי חשוב בחיי. אין מה לעשות, א"א להחליף את אמא ולכן אני מצפה במיוחד ממנה שתתמוך בי ותאמין בי וזה מאד כואב כשאני מרגישה ושומעת ממנה שהיא לא. מה אני יכולה לעשות בכל אופן כדי לקבל בטחון עצמי? גם מאמא וגם כדי להשיג אותו לבד..?! מעבר ללימודים זה נוגע בתחום של השירות הלאומי. בראיונות הרבה פעמים חשוב שתהיה מישהי דומיננטית ועם בטחון ואני לא חושבת שבגלל שאין לי את זה, אני פחות טובה ויכולה לעשות את התפקיד בצורה פחות טובה. ולמרות זאת, זה אחד הדברים ש"מפילים אותי בפח" בראיונות לש"ל. מה עושים עם זה?
דבר נוסף שאני מרגישה שאני ממש צריכה לגרום לאמא להיות גאה בי והיא מצפה ממני המון דברים. לכן יש המון דברים שאני מוכנה לוותר עליהם כדי שאמא תהיה גאה בי. (בכלל בהמון תחומים בחיים אני מוותרת. ולצערי גם על עקרונות שלי. לצערי עקב כך היה לי כישלון בשמירת נגיעה). המחנכת שלי לקחה אותי לשיחה ובאמת דיברה איתי על כך כדי להראות לי שאני קיימת! ושאני יכולה לעשות דברים גם שאני בעצמי רוצה ולא מה שמצפים ממני או מבקשים או דברים שיעשו טוב לאנשים אחרים אבל לא לי. ישנם דברים שאמא למשל אומרת שזה מה שיעשה לי טוב. אבל לפעמים אני לא מרגישה
תשובה
שלום בת-אל יקרה.
אני כל כך מבינה את הרגשת התסכול שלך. זה באמת לא פשוט לחיות בסביבה חונקת ודורשת מאוד.
ברשותך, אני רוצה להתחיל בך, לפני שאני נוגעת בפתרון ביחסים בינך לבין אמא.
בת אל יקרה,
א. את שוה הרבה! יש בך המון תכונות טובות!! לא סתם באת לעולם! רק לפי המכתב ניתן לראות את הרמה המחשבתית שלך, את הרצון הטוב, והכבוד העצום שיש לך כלפי אמא שלך (שזה דבר שהרבה לוקים בו..).
ב. יש עוד דברים שאנו "נדרשים" לעשות חוץ מלימודים כדי להתפתח. כגון- פיתוח יחסים חברתיים, פיתוח תחביבים, עשיית דברים שאוהבים, למידת דברים מעניינים, השבה על שאלות מציקות וכו´.
ג. [החיים שלנו מלאי פיצולי דרך.] תמיד אנו נצטרך לבחור בין דרך כזאת לדרך אחרת, בין צעד כזה לצעד אחר. גם בלימודים זה ככה.
כשמגיעים למצב של לחץ בלימודים צריך לבחור באילו מקצועות משקיעים יותר, באילו פחות, ובאילו משלימים עם המציאות ומקבלים את העובדה שיש לנו גם 70 בתעודה.
ד. אף פעם לא מאוחר מדי!! תמיד אפשר לשנות! הבחירה תמיד מוצבת בפנינו. אנו פשוט צריכים לגלות את האפשרות לבחור, [ולבחור את מה שטוב לנו!]
ה. [חשוב מאוד ללכת תמיד אחרי דברים שאנו מאמינים בהם.] נכון, הרבה פעמים בייחוד בגיל צעיר, אנחנו לא יודעים בדיוק מה טוב לנו, ואנו צריכים עזרה מאחרים. בגלל זה טוב להתייעץ עם אנשים, לשמוע עוד דעות, אבל בשורה תחתונה צריך לעשות דברים שאנו מאמינים בהם. לעיתים, האמונה תהיה דוקא- אמא שלי אמרה לי את זה ואני מאמינה בכל ליבי שזה מה שטוב לי, כי אני סומכת עליה. ולפעמים זה יהיה- אני יודעת שאמא שלי רוצה בטובתי אבל באמת חשבתי על זה ואני מאמינה בכנות גמורה שאמא חושבת אחרת ממני, ושאני צריכה לעשות הפעם דוקא את מה שאני חושבת.
יכול להיות שתטעי. אנחנו טועים הרבה בחיים שלנו. אבל דוקא מהטעויות אנחנו לומדים הכי הרבה. לפעמים צריך לטעות כדי ללמוד ולהתפתח.
ו. ["אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא"]. תמיד תמיד תאמיני שמה שאמא שלך אומרת זה דוקא כי היא אוהבת אותך! ורוצה בטובתך! לפעמים קשה לה להראות את זה, ולפעמים היא לא מראה את זה בצורה הנכונה, אבל הסיבה תמיד תהיה דאגה מתוך אהבה! גם אם את חולקת על דעתה, תאמיני בזה בכל ליבך!
כעת, מה עושים?
בחלק מהסעיפים שכתבתי עד כה טמונה חלק מהתשובה, אך אנסה לנסח את דרך הפתרון לדעתי, בדרך טובה ומסודרת יותר.
א. [קחי את אמא שלך לשיחה!!!!] שבי איתה ותסבירי לה את מצוקתך. זה יכול לבוא מהנקודה שאת רוצה להתייעץ איתה, שיש עליך המון לחץ ושאת רוצה את עצתה. וזה יכול לבוא מכיוון אחר לגמרי של- חשבתי על זה הרבה והחלטת כך וכך, ואת מרגישה שהיא חונקת אותך ומצמצמת לך את הבטחון העצמי ואת ההתפתחות האישית. כדאי שתסבירי לאמא בצורה יפה שאת מאוד אוהבת אותה, ושהקשר ביניכם חשוב לך יותר מכל (בדיוק כמו שהטבת לעשות בכתיבת שאלתך), ושאת חשבת על כל העסק והחלטת אחרת ממנה. תסבירי לה שבמצב הזה את צריכה את התמיכה שלך, ושגם אם היא חושבת שאת טועה מכל וכל שתתן לך לפעול על פי אמונתך, כי רק כך תוכלי לפעול הכי טוב. וגם אם תטעי, כנראה שהיית צריכה את הטעות הזאת בשביל ההתפתחות האישית.
ב. כמובן, צריך להשתדל שהשיחה תיעשה בצורה יפה. מותר לך להגיד דעתך אך צריך להשתדל שהדברים לא יפגעו חס וחלילה. (אני כותבת את זה למרות שברור לי שאת יודעת את זה לבד...)
ג. אם את רואה שהשיחה מגיעה למבוי סתום נסי להגיד דברים שירגיעו את אמא שלך, ואחר כך תחשבי עם עצמך מה טוב לך באמת ותלכי לפי זה.
ד. דגש חשוב מאוד- אני לא מעודדת הליכה בניגוד לדעת ההורים וגם לא חוצפה ושקר ממש לא! יש מקום לשקר לבן, לצורך שלום בית, ויש מקום להסתרת פרטים כדי להרגיע את ההורים, ויש מקום לאמירה כנה של דברים בנחת. אבל צריך להיות זהירים עם זה ולדעת איך לעשות את זה. בקשרים עם אנשים, בייחוד עם אנשים שאוהבים צריך לפעמים להיות פוליטיקאים, ולהגיד דברים שהם ירצו לשמוע. כשאני חשבתי לפעול כך הייתי מתייעצת לפני כן עם הרב של בית הספר שלי. לא פעם הוא ייעץ לי לא לומר את כל האמת. שוב זה צריך לבוא בצורה מאוד זהירה- לא לתפוס על מילתי טרמפ לשקר וחוצפה כלפי ההורים ממש לא כדאי להתייעץ עם רב או מחנכת לפני פעילות בדרך הזאת.
לגבי הבטחון העצמי והשירות-
בתאל, בתחילת תשובתי פרטתי כמה צעדים שכדאי לך לעשות. לעניות דעתי את צריכה לעבוד על כל הנושא הזה של להיות שלמה עם עצמך. רק בצורה הזאת תהי בטוחה בעצמך, ודומננטית בשיחות של מול אנשים. נכון, בראיונות זה משמעותי. בייחוד למקומות חינוכיים. אני חושבת שאת צריכה לעבוד על כל הנושא בלי קשר לראיונות. בכלל, לחיים, חשוב לפעול מתוך אמונה, מתוך אידיאלים, מתוך הכרה עצמית גבוה, מתוך השלמה עם עצמנו ותכונותינו, והכרה בעובדה שיש לנו תכונות טובות ותכונות פחות טובות ותמיד יש בנו את הכוח לשנות.
בתור התחלה אני מציעה לך לשבת עם עצמך ולכתוב כמה תכונות שאת טובה בהם ולפעול מתוכם. לבוא מתוכם לראיונות, ולפתח אותם בחיי היומיום. אם תרצי תוכלי גם לכתוב תכונות פחות טובות, ולבחור אחת מהן כדי לשפר בזמן הקרוב.
תחשבי על הדברים....
אני כאן אם תרצי לשאול, להגיב, להתייעץ שוב או כל דבר. באמת בשמחה!!!
ב"הצלחה בכל!!
מאמינה מאוד בך ובכוחותיך!!
אור וטוב,
שלך,טל.
tlalosh@shores.org.il