שאלה
חברים מקשיבים שלום!!
חשבתי הרבה זמן אם לשאול, והחלטתי שאני חייבת לעשות את המעשה!
אז ככה:אני לומדת באחת האולפנות הידועות בארץ.אני בלונדינית עם עניים מאד יפות.כל הסניף שלי סוגד לי וגם כל השכבה.אני ילדה מאוד נחמדה ויפה והרבה בנים רוצים להיות חברים שלי!
מצד אחד אני שמחה שהקב"ה נתן לי את היופי החיצוני והפנימי הזה ומצד שני זה גורם לי לאי נוחות!
מה לעשות??
תודה על העבודת קודש שאתם עושים!!!!!
תשובה
שלום.
מייד אחרי שקראתי את השאלה שלך ניסיתי לחשוב איך היהדות מתייחסת לכל הנושא הזה של יופי,
ותוך מספר שניות גדשו לי את הראש אמרות מאמרות שונות:
מ´אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם´,
ועד שבית המקדש היה נחשב לבניין יפהפה,
באמצע נכנסו גם האמהות שנחשבו ליפות, ורבי יוחנן שלא חסרים בגמרא סיפורים על היופי שלו.
אה, ונזכרתי גם שיש דבר כזה ברכה שמברכים על בריה שרואים והיא יפה.
ככה שהדרך למסקנה המתבקשת שיופי חיצוני הוא ממש לא דבר רע אלא להפך,
ושאשכרה מדובר במתנת שמיים, לא הייתה רחוקה.
אגב, ידוע שהפנימיות היא זו שמקרינה על החיצוניות,
ואם כבר ציינת שב"ה יש גם יופי פנימי שכלול בעסקת חבילה הזו, יותר מיכול להיות שזה גם מקרין על היופי הטבעי שלך להיות יותר יפה...
יופי, אז הבנו שיופי בעקרון זאת לא בעיה, אבל עדיין את הרגשה שלך זה לא מספק,
והחוסר נוחות נשאר לא נוח ואפילו מטריד.
אז מה עושים?
ניתן פה כמה נקודות למחשבה, על חלק מהן תוכלי לעשות קופי-פייסט לכל כישרון או מתנת שמיים,
וחלק יתאימו ספציפית לשאלה שאת העלת.
נראה לי כמו בכל יתרון שקיים בך, את צריכה להבין שהיופי שלך הוא מתנת שמיים,
זה לא משהו שבא לך בזכות עצמך כמו בזכות מישהו שיושב שם למעלה והחליט להעניק לך את המתנה הזאת.
כשעושים את החיבור בין ההבנה להפנמה של התפיסה הזו, אז גם ההתנהלות היא בהתאם.
זאת גם העצם שאת אמורה לזרוק לנודניק הלא קטן שיושב לך בדיוק באמצע הוריד,
היופי שלך כמו כל כישרון אחר בא מהקב"ה ורק ממנו.
שימי לב לא להתבלבל, זה לא אומר שמעכשיו את צריכה להאכיל את עצמך בכמה את מכוערת וגם לא ללבוש שקים,
אלא סוד הקסם הוא להכיר בכשרונות וביכולות שיש לך ועם זאת לדעת מה המקור שלהן.
ואם נכניס את כל הרעיון הנ"ל למילה אחת אז אשכרה מדובר בענווה.
אפרופו ענווה, עוד משהו שלפחות אצלי עובד מצויין ועושה רושם שאצל עוד כמה אנשים בעולם, ונראה לי שווה גם לך לנסות בבית, זה קצת אגרת הרמב"ן:
´וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – ´ה´ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר´.
וְאִם בְּכָבוֹד - הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ´וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ´, וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ?
וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: ´מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח´.
נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים.
לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם´
תעצמי עיניים, תתמכרי למילים האלה, תני להם לשטוף אותך,
ולאט לאט גם תרגישי איך את נכנסת לפורפורציות ומוצאת את האיזון בין השמחה על מה שיש ובין ההודאה לקב"ה על כך,
אגב, להגיד תודה לקב"ה מידי פעם זו בהחלט שיטה טובה בשביל לזכור מאיפה הכל התחיל.
בתור בת אולפנא מן הסתם יצא לך לשמוע שאומרים שצניעות היא משהו פנימי, מידה בנפש,
מידה שכוללת בתוכה הרבה, כשאחת הנגזרות שלה היא החיצוניות - הצניעות בלבוש ושות´.
נראה שאין המחשה יותר טובה לאמירה הזו מהשאלה שלך,
בעצם יש לך הזדמנות לקנות את הצניעות כמידה בנפש - יותר בהקשר של ענווה,
ואם מקודם דיברנו על הפנים שמקרין על החוץ, יכול להיות פה איחוד משפחות מרגש:
כשהצניעות של ה´בפנוכו´ נפגשת עם הצניעות של ה´בחוץ´.
בנוסף בעולם שלנו אנחנו הולכים אחרי העיניים, ואין מה לעשות כי בדרך כלל העטיפה היא זו שמוכרת,
וככל שהיא נראת טוב יותר וזוהרת הרווחים גדולים יותר.
להתעצבן לא יעזור, מה שכן ההרגשה כמה מבאס ומחרפן החוסר אמת שיש כאן,
יכולה להוביל לאיפה את יכולה להיות טובה יותר, לעבוד על עצמך לא ללכת ב´עיוור´ אחרי עטיפות זוהרות,
לא לשפוט רק לפי חיצוניות, אלא להסתכל קצת יותר לעומק, לתוכן של הדברים, וכמובן שלו גם לתת את המשקל המרכזי.
אגב, אחת הנקודות המהותיות בכל הנושא של צניעות היא שהצניעות מטרתה לאפשר לנו לשים לב לנקודות הפנימיות והמרכזיות בחיים בלי שהטפל יתפוס אותנו.
אם נסכם, בגדול הצבנו פה שתי דרכי התמודדות:
אחת, לזכור שהקב"ה הוא זה שמארגן לך פה את החיים והכל ממנו, לכן, לא לשכוח להגיד לו תודה מידי פעם.
והשנייה, להציב לעצמך מראה לא אחת כזו בשביל לומר ´מראה מראה שעל הקיר מי הילדה הכי יפה בעיר´,
אלא מראה פנימית יותר - מראה לנפש, לחשוב אלו נקודות ההתמודדות הזו מייצרת לך ועליהם לעבוד.
לגבי אותם בנים שהעיניים והבלונד שלך עושים להם את זה,
אני חושבת שכמו בכל דבר השאלה היא מה את משדרת להם.
אם בקטע שלך להיות החוקית שלהם ולהסתחבק מידי פעם הם יקלטו את זה,
אבל אם תשדרי לשמור מרחק, גם אם הם לא אינטליגנטים במיוחד זה יעבוד.
יקרה.
לא פעם בחיים אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים ומתקרבים לקב"ה דווקא מתוך מתוך מציאות של חוסר או קושי,
ב"ה יש לך הזדמנות להתקרב לקב"ה דווקא ממקום של טוב,
לעבוד אותו מתוך שמחה על המתנות והטוב הגדול שהוא העניק, מעניק ועוד יעניק לך,
לא תלכי על זה?
בהצלחה בעבודת הקודש שלך.
רק טוב
רינת
rintz3@gmail.com