שאלה
פרשת השבוע מתחילה בדינים של יולדת.
על פי ההלכה כל יולדת טמאה. יולדת זכר טמאה שבוע אחד ויולדת נקבה טמאה שבועיים.
מדוע הלידה קשורה לטומאה?? מה פתאום??
ולמה אחרי לידת נקבה טמאים כפול??
בשביל לענות על זה, נקדים הקדמה קצרה על הבסיס לטומאות על פי דברי הכוזרי.
ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי מסביר, שטומאה נמצאת במקום של העדר החיים. הטומאה הכי גדולה - אבי אבות הטומאה - זה יהודי שמת.
גם בעלי חיים שמתו - מטמאים, גם מצורעים טמאים - שהם אבדו את החיות הרוחנית שלהם, ועוד ועוד.
אם כן, מדוע יולדת טמאה?
נראה לומר, שכאשר אשה בהריון, יש לה בעצם 'משימה רוחנית ראשונה במעלה'. [היא מגדלת ברחמה את הדור הבא]. היא קמה בבוקר, והיא הולכת לישון, והיא כל היום מסתובבת עם עוד נפש שהיא דואגת לה, דואגת לה בכל מובן אפשרי.
לאחר הלידה, בעצם היולדת 'מאבדת כוח חיים', אובד ממנה הזכות העצומה של דאגה בלתי פוסקת לחיים אחרים. ברור שעכשיו הדאגה נמשכת, אבל היא כבר לא באותה אינטנסיביות, היא לא באותה רמה של הריון.
לכן, אשה אחרי לידה - נטמאת. הכוח הרוחני שלה התמעט. (אין צורך לציין שאצל הגבר הוא לא היה מלכתחילה..)
אם כך, מדוע טומאה אחרי לידת נקיבה גדולה מטומאה אחרי לידת זכר?
זה משום, שכאשר האשה ילדה נקיבה, זה אומר שכל משך ההריון היא לא רק נתנה חיים לבתה, אלא גם נתנה חיים (בעקיפין) גם לילדים שהבת שלה תשא ברחמה תוליד. כאשר כוח החיים במשך ההריון הוא כפול - גם הטומאה לאחר הלידה היא כפולה
אגב, אולי טומאת הלידה קשורה גם ל'דכאון אחרי לידה', שמאד מאד נפוץ ברמה זו או אחרת (ודורש התמודדות רצינית!)
שנזכה בע"ה להרבה לידות - בנים ובנות :)