ידידות עם בן לצורך חיזוק

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני באה ממשפחה חזקה יחסית מבחינה דתית ב"ה. לפני שלוש שנים (הייתי בכיתה ח') התבלבלתי בדרך וחיפשתי אמת. ברוב חוצפתי ניסיתי את ה' והוא "עמד בניסיון" ועכשיו אחרי הרבה חיפושים אני מרגישה דיי יציבה בדרך. אני מגדירה את עצמי כ"חרדי לאומי".

בתקופה של כיתה ח' היה לי חבר ובאמת אהבנו אחד את השני והיה לנו קשר מאד חזק ובגלל בעיות מסוימות שהיה לכל אחד עם המשפחה ועם עצמו התנתק הקשר. אחרי שנה וחצי פגשתי אותו ושמרנו על קשר לחודש ובגלל כל מיני סיבות לא ברורות הקשר נותק.

שנה שלמה דאגתי לו בגלל שהוא לא יציב לא מבחינה משפחתית, לא כלכלית, לא דתית, חברתית גם לא הכי ויש לו נטיה להתמכרות הוא מעשן ומהמר בקיצור לפני כחודש אחרי מלא התלבטויות (בערך חצי שנה) הרגשתי שאני חייבת לדעת מה קורה איתו ממש התיסרתי כל הזמן דאגתי לו וכל הזמן התפללתי עליו אבל לא הרגשתי שזה מספיק רציתי לעזור לו ולכוון אותו. ואז יצרתי איתו קשר. אני יודעת שאני עוזרת לו והוא ממש מתחנן לעזרה ממני הוא מתיעץ עכשיו עם רב והוא ממש רוצה להתקדם ברוך ה'.

בדרך כלל אני לא מדברת עם בנים - לפחות משתדלת שלא, ולכן רציתי לדעת מה דעתו של הרב?

אני יודעת שאם הרב יגיד לי לנתק את הקשר אני לא חושבת שאוכל לעמוד בזה (שוב פעם אני אדאג לו וכו')אבל בכל זאת אם יש אפשרות לכוון אותי... באמת אני רוצה לעשות את הדבר הנכון.

שלום.

תשובה