שאלה
יבמות:דף קד עמוד א' - "ומעשה באחד שחלץ בינו לבינהבבית האסורים....."
על סמך מה פוסק ר' עקיבא באופן המנוגד לחלוטין לכתוב בספר דברים פרק כה פסוקים ז-י. הרי הכתוב שם מדבר במפורש על "לעיני הזקנים" ועל שער העיר ?
חג שמח
תשובה
שלום וברכה!
אני מקווה שאתה מבין שכוונת הפסוקים לחובת החליצה בפני בית דין ולאו דווקא בשערי העיר. פשוט מושב הבית דין בימים הקדמונים היה בשערי העיר. כך גם אומרת המשנה הראשונה בפרק י"ב שחליצה בפני שלושה דיינים. הלימוד של מספר הדיינים מהפסוק שהזכרת "ועלתה יבמתו השערה אל [הזקנים]...ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו וכו'" - מיעוט הזקנים שניים ובגלל שאין בית דין שקול הוסיפו עוד אחד. גמ' מבארת שצריך להוסיף עוד שניים כדי שיהיה פירסום לדבר ובסה"כ יש חמישה.
כפי שראית במשנה ר' שמעון ור' יוחנן הסנדלר מכשירים אפילו בפסולים ואפילו בשניים בדיעבד. כלומר לפי שיטתם ההלכה בפסוק זה דין לכתחילה, אך בדיעבד מועילה חליצה גם בלי בית דין שקול וגם בלי בית דין בכלל (במקרה של פסולים). כלומר מסברא ניתן להעלות, שהעיקרון לפי שיטתם בחליצה המצריכה בית דין, הוא פרסום הדבר ולכן בדיעבד לפרסום הדבר די בשניים. ר' עקיבא עומד בשיטתם (הרי משנה מביאה דבריו כהוכחה לשיטתם). גמ' בהמשך בדף קה ע"א מבארת שחליצה בבית האסורים נעשתה בפני שני עדים שראו את המעשה מבחוץ. כלומר ישנם אנשים שיכולים לפרסם את המעשה וזה בדיעבד זה מספיק לשיטתו של ר' עקיבא. כלומר ר' עקיבא לא סותר את דברי הפסוק, אלא מעלה מהו הטעם של הצורך בבית דין ומחלק בין מצב לכתחילה לבין מצב בדיעבד. מתוך הלשון "מכשיר" משמע שההכשר בא בדיעבד.
מועדים לשמחה,
חיים בריסק