שאלה
שלום לכבוד הרב.
אני מאלו המאריכים בתפילתם,
האם כשאני מתפלל במניין הכולל בדיוק עשרה אנשים עליי לקצר בתפילת שמונה עשרה על מנת שיוכלו לומר קדיש? האם נחשב הדבר לטרחא דציבורא בכך שאני מתפלל זמן רב וכל הנוכחים במניין חייבים לחכות לי?
לכאורה ממעשה דר' עקיבא שהיה מקצר בתפילתו למדנו שעל הש"ץ לקצר על מנת שלא לעכב הציבור- אולם האם גם על מתפלל פשוט כמוני שאיננו ש"ץ חלה החובה לקצר כשיש בדיוק עשרה?
תודה מקרב לב.
תשובה
שלום וברכה
אני נוטה לומר כי משעה שאדם מתפלל בציבור - חובתו הציבורית קודמת לתפילתו האישית, וזה לא רק רבי עקיבא, אלא כלצאחד מאתנו.
כיוון שקדיש הוא חובת הציבור, ורק הזכות לומר אותו ניתנה לאהבלים - הדבר הנכון לעשות במצב זה הוא לקצר בתפילה ולהיות חלק מהציבור.
כל טוב