טעמי המצוות

לשי השלום והברכה
שאלה גדולה שאלת, שאלה שימיה כימי עולם כמעט ורבים מגדולי ישראל התעסקו בשאלה חשובה זו. הרמב"ם ייחד לשאלה זו את חלקו השלישי של ספר מורה נבוכים, ריה"ל מתייחס לשאלה זו ב"כוזרי" ובדורותינו כתב הרב קוק רבות על סוגיה זו, וזו כמובן רק רשימה חלקית מאוד.
לגבי הבנת טעמי המצוות יש כאן שני צדדים עקרוניים. מחד אנו מקיימים את המצוות כיון שה' ציוה, גם אם איננו מבינים הכל. הקב"ה לא כפוף להבנתנו אלא הפוך. אנו מבינים שאין אנו יכולים להבין הכל! אך מאידך ברור לנו שה' לא ציוה סתם כך את המצוות ומקרא מפורש כתוב שהמצוות נועדו "לטוב לנו". אנו לומדים מהמצוות את דרכו של ה' ,אנו מבינים מה רצונו של ה' וכך אנו יותר דבקים בה'.
מתוך דברים אלה ניתן גם להבין מה מטרת המצוות באופן כללי: הן שנדבק בה' והן שנהיה בזכות כך אנשים יותר טובים. למשל: אם אנו רואים שיש הרבה מצוות הקשורות לא"י כגון: מצוות ישוב הארץ, מצוה להלחם על הארץ, הפרשת תרומות ומעשרות וכו אז אנו מבינים כמה ארץ ישראל חשובה לפי התורה וממילא אנו אוהבים אותה, מטיילים בה וכו'. אם אנו רואים מצוות רבות הקשורות לעזרה לזולת כגון: צדקה, מעשר עני, לקט שכחה ופאה אנו מבינים שה' רוצה שנעזור איש לרעהו וכך נהיה אנשים נדיבים יותר וכו'.
לכן רבים מרבותינו הכריעו שיש ללמוד את טעמי המצוות ולהבינן כדי לגלות את הגנוז בהן ,ובתנאי שלימוד זה בא מתוך ענווה ויראת שמים וגם אם אנו מבינים טעם מסוים אנו לא אומרים שזהו הטעם היחיד ואין בלתו.
לכן "הרבה ה' תורה ומצוות" כדי לזכותנו , כי כדי להפוך להיות אדם טוב לא מספיק לומר שאני מאמין אלא צריך מאבק מתמיד כנגד החולשות שהגוף עלול לייצר. כדי לא להכנע לכל מיני פתויים יש צורך במצוות רבות שבאמצעותן נדע כיצד לפעול נכון בכל מצב. ככל שהאדם גובר יותר על יצרו, חי לפי המוסר, האמת והמצוות, כך דבק הוא יותר בה'. כל זה עומד בסתירה גמורה לדת הנוצרית שביטלה את המצוות המעשיות וטענו שמספיקה רק הצהרה על אמונה. עיננו הרואות כמה שקר יש בטענה זו, כי הנצרות עצמה שטענה שהיא "דת החסד" ולא היססו להרוג בשמה המוני המוני יהודים באכזריות נוראה.
כל מה שכתבתי הוא רק מעט מכל מה שנכתב בסוגיה זו. אני ממליץ לחפש ספרים העוסקים בסוגיה זו והרחיב את הפתח שניסיתי לפתוח בדברי הקצרים
שלום וברכה
אלישע פיקסלר