שאלה
שלום הרב.
א. רציתי לדעת למה ה' צווה לשמור שבת?
לא עדיף שננצל יותר יום זה למען מטרות קדושות?
אני מתכוון, למשל אם היה מותרים כמה דברים היינו כותבים חידושי תורה, סיכומים בתורה, משתמשים באינטרנט להוצאת חומר תורני, נוסעים לבית המדרש ובית הכנסת וכו'...
שמעתי טעם שהאיסורים ביום שבת נועדו כדי שנחכה את הקב"ה ששבת בשבת, אבל בשביל מה? זה מקרב אותנו אליו? אם כן, אז אולי נשבות רק פעם אחת כמו שה' שבת רק בשבת הראשונה (הרי כיום בימי שבת אנו רואים שי שמלאכות ממלאכות האסורות בשבת לבני אדם שמתרכשות בעולם, כמובן ע"י הקב"ה). למה בכלל לחכות אותו?
ואם זה כדי שיהיה לנו זמן להגשים מטרותינו הרוחניות הרי שוב חוזרת השאלה למה אסור "לחלל שבת" למען הטרות קדושות.
ואם זה בשביל יום מנחה, אז למה איסורים הם כאלו? האיסורים היו צריכים להיות ע" רמת העבודה (למשל:אסור להזיע) ואילו לפי האיסורים שלנו מותר לעבוד קשה כל עוד אינך עושה שינוי "מהותי" במציאות.
בקיצור, הייתי רוצה טעם למה אנו חייבים דווקא באיסורים אלו בשבת.
ב. למה המחלל שבת בעדים והתראה נסקל? אם הוא עושה נזק רק לעצמו אז למה שהוא יסקל? הוא לא מזיק לאף אחד אחר.
אם הטעם הוא שאנחנו רוצים שהוא לא יזיק לעצמו, לא עדיף להכריח אותו להשתתף בשיעור שיתחזק באמונה, או לשים אותו בבית כלא כל יום שבת ששם לא יוכל לחלל שבת?
תשובה
בעזה"י
שלום,
כדאי להתחיל מהבהרת כמה נקודות יסוד חשובות:
1. הקב"ה ציווה עלינו לשמור שבת. כלומר "לא תעשה כל מלאכה" בתוך זה נכללים כל איסורי שבת.
זו נקודת המוצא.
כלומר השאלה היא לא "מה התכלית של שבת?" ואז לפי זה קובעים את איסורי שבת.
אנו יודעים שהקב"ה אסר לעשות מלאכה. לאור האיסורים עכשיו אפשר לשאול מה התכלית...
2. בהקשר לשאלה מה התכלית לאור האיסורים (כמו ששאלנו) לעניות דעתי, שבת לא נועדה רק ל"מטרות קדושות" היא נועדה לסוג מסוים של מטרות קדושות- מטרות רוחניות של שבת.
רוחניות של שבת היא רוחניות וקדושה שמתמקדת בפנים. בנשמה של האדם ובנשמה היתרה של שבת.
לאור זאת, צריך להפריד את האדם מהדברים החיצוניים המסיחים את דעתו מעצמיותו ומהקדושה שלו ולהכריח אותו להתבונן פנימה.
3. הקב"ה במהלך שבוע הבריאה "ברא" גם את השבת ואת המנוחה והקדושה של שבת. הוא זה שקבע ששבת תחזור ותאיר בכל יום שביעי ובכל שבוע מחדש יהיה אפשר להשיג אורות ורוחניות מיוחדת ששאובה משורש הבריאה.
4.כחלק ממבוא ליצירה רוחנית בלבד ופנימית בלבד נאסר עלינו יצירה חיצונית וגשמית- לכן איסור "מלאכה" לא מתייחס להזעה ולעבודה קשה אלא ליצירה חדשה.
ואת כל הדברים הללו צריך להרחיב וללמוד ולעיין ולהעמיק בהם- הרבה מעבר למה שאני יכול לעשות בתשובה אחת קצרה.
ואידך פירושה זיל גמור.
לגבי מחלל שבת בפרהסיה
לפי התורה אנחנו מנסים לבנות לא רק אדם מתוקן אלא גם חברה מתוקנת. חברה שרשות הרבים שלה מבוססת על אמונה, שברחובות שלה יש קדושה, שהיא מתעסקת, מדבר וכותבת על עניינים אלוקיים וטהורים.
לכן התורה רואה בחומרה את מי שמחלל שבת- אדם כזה פוגע בחוסן של החברה, באמונה שלה ובעוז שלה. ברוחניות שלה ובתרבות שהיא מנסה להנחיל.
ושוב כדאי להרחיב ולעיין
בברכה
אור צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם