שאלה
ב"ה
שלום רב.
אחת מהמלאכות האסורות בשבת היא הוצאה מרשות לרשות וטלטול.
ברוב ערי ישראל יש עירוב. ישנו ויכוח בין הפוסקים אם עירוב זה
"תופס" והאם יש להקל או להחמיר כאילו אין עירוב כלל.
למיטב ידיעתי רוב ישראל נוהגים בשיטה המקילה וכך כל אחד נוהג לפי שיטתו.
מה אני צריך לעשות? איך עליי לנהוג? האם באמת מעיקר הדין אפשר להקל?
תודה רבה על זמנך.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
כפי שציינת נכון, רוב הציבור סומך על העירוב המכונה "צורת הפתח"שזה עמוד מכאן ועמוד מכאן וחוט מתוח על גביהם.
יש הסומכים בדיעבד .
ויש הסומכים לכתחילה.
ויש המחמירים ואינם סומכים כלל.
אתה צריך לנהוג על פי רמתך הרוחנית .לפי מה שמתאים עבורך .אם אתה מחמיר בכל אז תחמיר גם בזה כמובן.
המחלוקת הפוסקים נובעת מעצם ההגדרה :
מה נקרא רשות הרבים ומהם התנאים לכך ומה נקרא כרמלית.
אני מעתיק לך את הסעיפים בשולחן ערוך הדנים בכך .
שים לב שיש מחלוקת לגבי הגדרת רשות הרבים האם צריך תנאי אחד או שניים ?
שולחן ערוך אורח חיים סימן שמה
סעיף א
ארבע רשויות לשבת; רשות היחיד ורשות הרבים, כרמלית (פי' רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד לפי שאין לו מחיצות, ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להלוכא דרבים עבידא, רש"י) ומקום פטור.
סעיף ב
איזהו רה"י, מקום המוקף מחיצות גבוהות עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר, וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה. וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה. הגה: י"א דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן, וכמו שיתבאר לקמן סי' שמ"ט (הגהות אשירי פ"ק דשבת ותוס' עירובין דף נ"א).
סעיף ה
אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע.
סעיף ז
איזהו רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה, ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער ( ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור) הוי רשות הרבים. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים.
סעיף ח
מבואות הרחבים ט"ז אמה ומתקצרים בקצתן ואין בהם ט"ז אמה, י"א שאם ארכן לאורך רשות הרבים הרי הם רשות הרבים.
סעיף ט
מבואות הרחבים י"ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא רחב ט"ז, יש אומרים שהוא רשות הרבים.