שאל את הרב

טיפול בכלב חולה

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 14/05/12 11:26 כב באייר התשעב

שאלה

שלום לכבוד הרב

לפני כשבוע נחש צפע הכיש את הכלב שמירה שלנו.ראשו מאוד התנפח ונאלצנו לאשפז אותו ל4 ימים.בעייתנו היתה עד כמה היה עלינו להשקיע כספית בכלב על מנת להצילו.על כל פעולה/בדיקה מחייבים אותנו. והסכומים מאוד גדולים.רק הזריקה אנטי סרום עלתה מעל 1000 ש"ח.אמנם יש פה ענין של צער בעלי חיים ועצם זה שאנחנו מחזיקים כלב מחייב אותנו גם על הוצאות. אך בכל זאת ההוצאות הגיעו בסביב ה3000 ש"ח.באיזהשהו שלב הודענו להם שאין לנו אפשרות לממן עוד בדיקות וכו' ובקשנו פשוט להשאיר את הכלב באשפוז עוד יום אחד בתקוה שכל מה שנעשה עד עכשיו יועיל. בסופו של דבר הכלב הצליח להתאושש אך נשארה השאלה לפעמים הבאות.האם מותר להציב גבול כספי בהשקעה בבריאות הכלב או שאנחנו מחוייבים להצילו בכל מחיר.

תודה

תשובה

שלום
מצווה מן התורה לרחם על בעלי חיים ולא לצערם (שמות כג, ה) יחד עם זאת היחס לחיי בעלי החיים שונה בתכלית מהיחס לחיי אדם. שכן היחס לגבי חיי אדם הוא יחס של קדושה, שהאדם נברא בצלם אלוקים, והקב"ה נפח בו נשמת חיים, והטיל עליו את האחריות לתיקון העולם. ולכן כל רגע שהנשמה האלוקית שורה באדם, הוא רגע יקר מפז, ובשום פנים אין לקצר חייו של אדם. ואפילו אם הוא מתייסר במחלה קשה, אסור להורגו. אולם חיי בעלי חיים אינם יקרים כל כך, והעיקר הוא שלא לגרום להם צער אבל אין איסור להמיתם בדרך קלה שאינה כואבת. ובאשל אברהם ( תנינא או"ח שה, כ) כתב שעיקר איסור צער בעלי חיים מדאורייתא הוא רק כשעושה בידו צער לבהמה (ובפריקה זהו בגלל תחילת הטעינה שהטעין עליה כ"כ עד שעי"ז יש לה עכשיו צער . אמנם יש שחולקים וסוברים שגם צער הבא ממילא חייב להצילה; מנחת חינוך( מצוה פ,י); גר"ז (חו"מ דיני צעב"ח ד); קצוש"ע (קצא א); שו"ת תולדות יעקב (יו"ד לג).

ומכל מקום כתב המהרש"ל בים של שלמה ב"ק פ"י ל"ז, שמותר להמית כלב שמזיק למאכלים שנמצאים בבית. ולכן מותר להציב גבול כספי בהשקעה להצלת הכלב.

ולהלן הרחבה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=388
בברכה אייל משה

מצווה מן התורה לרחם על בעלי חיים ולא לצערם. כלומר, לא רק שאסור להיות אכזר כלפי בעלי חיים, אלא אף מצווה לרחם עליהם ולמנוע מהם צער. וכן נצטווינו, שאם נראה חמור שמחמת כובד המשא שעליו התמוטט ורובץ תחת משאו ללא יכולת לקום, שניחלץ לעזרתו ונפרוק את המשא מעליו (שמות כג, ה). שתי סיבות למצווה זו, האחת לעזור לחבר בעל החמור, והשנייה למנוע צער מן החמור שנפל וכרע תחת משאו הכבד (ב"מ לב, ב).

המתת בעלי חיים חולים ולצורך כלכלי
היחס לחיי בעלי החיים שונה בתכלית מהיחס לחיי אדם. שכן היחס לגבי חיי אדם הוא יחס של קדושה, שהאדם נברא בצלם אלוקים, והקב"ה נפח בו נשמת חיים, והטיל עליו את האחריות לתיקון העולם. ולכן כל רגע שהנשמה האלוקית שורה באדם, הוא רגע יקר מפז, ובשום פנים אין לקצר חייו של אדם. ואפילו אם הוא מתייסר במחלה קשה, אסור להורגו. אולם חיי בעלי חיים אינם יקרים כל כך, והעיקר הוא שלא לגרום להם צער. לכן אדם שיש לו חתול או כלב שסובלים ממחלה קשה, או שנפגעו על ידי מכונית, ואין להם סיכוי להבריא, וניכר עליהם שהם מתייסרים מאוד - במצב כזה עדיף להמיתם בדרך שאינה מכאיבה כדי למנוע מהם צער וסבל.

כאן המקום לציין, שישנה מחלוקת עקרונית האם איסור צער בעלי חיים כולל גם איסור להמיתם, או שמא האיסור הוא רק לצערם בעודם חיים, אבל להמיתם במיתה קלה ומהירה, כיוון שאינם סובלים - אין איסור. לדעת בעל ´השואל-ומשיב´ גם המתת בעלי חיים כלולה באיסור לצערם. ואילו לדעת רוב הפוסקים ובניהם בעל ´הנודע-ביהודה´, איסור צער בעל חיים אינו אוסר להורגם, שרק לצערם וליסרם אסור, אבל אין איסור להמיתם בדרך קלה שאינה כואבת. אמנם שלא לצורך, ברור שאסור להמיתם משום איסור "בל תשחית".

לעיתים ישנו הכרח כלכלי להרוג בעלי חיים. למשל, בעלי בריכות דגים צריכים לשווק את הדגים במועדים מסוימים, על פי תכנון מדוקדק של רשתות השיווק. ואם הדגים יאחרו או יקדימו לגדול, הוא עלול להשאר עם בריכה שלימה מלאה דגים, ללא קונים. ברור שמלכתחילה עדיף למצוא פתרון לבעיה, אבל אם לא נמצא שום פתרון, אין עליו חובה להמשיך להאכיל את הדגים, מפני שהדבר כרוך בהפסד ממוני, ולכן מותר לו להמיתם.

כתב המהרש"ל בים של שלמה ב"ק פ"י ל"ז, שאם יש לו כלב שמזיקו ומפסיד המאכל שלו, אע"פ שאינו נושך, מותר להמיתו, מפני שאין בהמתת בעלי חיים משום צער בעלי חיים. וכן דעת רוב הפוסקים שאין בהמתת בעל חיים איסור צער בעל חיים, וכ"כ הנו"ב ח"ב יו"ד י´; ט"ז יו"ד קטז, ו; שו"ת עבודת הגרשוני י"ג ועוד. ואמנם לדעת כמה פוסקים גם בהמתת בעלי חיים ישנו איסור צער בעלי חיים, וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג ס"ה עפ"י החינוך ת"מ. מכל מקום כאן שיש הפסד ממוני גדול, אפשר להקל. ועיין בתחומין י´ ע´ 258.

דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות